מאגר סיפורי מורשת

ההורים של סבא, אהרון ודורה, שניהם ניצולי שואה. שניהם היו במחנות ריכוז עבודה והשמדה. סבא רבא אהרון הצליח לברוח ממחנה השמדה אושוויץ כשכל משפחתו נספתה. סבתא רבתא דורה ששרדה על גופה – תרתי משמע – את העינויים הקשים ביותר שאדם יכול לדמיין, כאשר נעשו בגופה ניסויים על ידי ד"ר ג'וזף מנגלה.

סבא רבא וסבתא רבתא הכירו אחרי המלחמה בפולין ושם התחתנו. בפולין נולד אחיו הגדול של אבי, אריה. הם עלו לישראל בשנת 1948. מיד כשהגיעו לארץ שלחו אותם לגור במעברה במגדיאל. בשנת 1950 נולד סבי, ראובן. המשפחה גרה במעברה עד שנת 1956 ואז עברו לתל אביב. כשגרו בתל אביב סבי הלך לבית הספר ביאליק. לאחר שנתיים אימא של סבא, דורה, חלתה במחלת השחפת. סבא, שלא יכול היה לטפל בשני ילדים קטנים, העביר את סבא ואחיו למוסד לתקופה של שנתיים, עד שסבתא הבריאה ואז חזרו הילדים הביתה. לסבא ראובן היתה ילדות קשה בצל הורים ניצולי שואה.

סבא ראובן הכיר את סבתא ריקי כשגר ברמת אביב, תל אביב. סבא שלי היה בן 17 וסבתא הייתה בת 14. סבתא למדה בבית ספר דתי, מוריה, בתל אביב. הוריה של סבתא ריקי גם הם ניצולי שואה, סבא רבא יואל וסבתא רבתא בתיה. סבא וסבתא נפגשו דרך חברה משותפת. חברה טובה של סבתא ריקי, מבית הספר הדתי, היתה חברתו של חבר של סבא ראובן. יום אחד חברתה של סבתי לקחה אותה למפגש עם החבר שלה וחבר שלו- סבא שלי. סבתא, שראתה בפעם הראשונה את סבי, חשבה שהוא "פושטק", לא הסכימה להיות איתו והלכה הביתה. בפעם אחרת כשחבר של סבא הלך לבית הספר של חברתו, סבא הצטרף אליו. בפעם זו סבתא הסכימה להצטרף אליהם, הם הלכו לטייל וכך הפכו לחבר וחברה. הוריה ואחיה של סבתי התנגדו לחברות בגלל גילה הצעיר, אבל זה לא שבר אותה. ובגלל שלא הרשו להם להיפגש בצורה חופשית סבתא התגנבה מביתה כדי לפגוש את סבא.

סבא התגייס לחייל האוויר כשהיה בן 17 וחודשיים. במשך תקופת הצבא המשיך להיפגש עם סבתא. בסיום שירותו הצבאי סבא נסע לחו"ל לשנה. כשנסע אמר לסבתא את תאריך חזרתו לארץ. בשנה זו הם לא היו בקשר. כשחזר לארץ, סבתא חיכתה לו בחיפה. לאחר חזרתו לארץ המשיך להיפגש עם סבתא ולאחר שלושה חודשים התחתנו. ביום חתונתם סבא היה בן 20 וסבתא היתה בת 17. סבא וסבתא התחתנו צעירים כדי שיוכלו להיות ביחד ולהגשים את אהבתם. ואת זה לא יכלו לעשות לפני החתונה בגלל איסור ההורים. סבא וסבתא התחתנו בשנת 1970. הם התחתנו בקפה תמר ברחוב שנקין בתל אביב.

לסבא וסבתא נולדו שלוש בנות: יפית – אימא  שלי, ליאת ובתיה. לאחר 10 שנות נישואים סבא וסבתא התגרשו, אך מעולם לא הפסיקו להיות חברים טובים ושותפים מלאים בחיים אחד של השנייה ובחיי בנותיהן ונכדיהם. את כל החום והאהבה שלא קיבל סבי כילד שגדל להורים ניצולי שואה, הוא מעניק היום לנכדיו.

הזוית האישית

גל הנכד: נהניתי ולמדתי על סבא שלי.

סבא ראובן: היה מאוד מעניין, אני חושב שזה חיזק את הקשר ולמדתי דברים שלא ידעתי על הנכד שלי. היה לי מאוד כיף לבלות זמן איכות עם גל.