מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל במושב משען בשנת 1953, הבת השלישית בין שמונה ילדים. גדלנו בבית עם שני חדרים למדתי בבית ספר במושב. כשהיינו חוזרים מבית הספר היינו מכינים את שיעורי הבית ואחר כך הולכים ישר למשק לקטוף ירקות, מביאים את כל התוצרת החקלאית הביתה למיון ומוכרים בשוק. בכל ערב הייתי חולבת עם אבי ז"ל את הפרות, ואת החלב שמים בכדים ושולחים למחלבה. זיכרון הילדות שלי שבשבתות היינו משחקים כל הילדים בשכונה  בקלאס, גומי, כדור מחניים,  שבע אבנים, גוגוים, גולות ועוד. כנערה עבדתי בחורף בבית אריזה, ארזנו לימונים ותפוזים ובקיץ עבדתי בפרדסים בקטיף של שקדים ומשמשים.

סיפור האהבה שלי מאוד מתחבר לעבודתי בילדות ובתקופת הנעורים שלי. את בעלי ניסים פגשתי לראשונה בשנת 1972 בבית האריזה. שנינו עבדנו באותו בית אריזה שנקרא "תנובה". אני עבדתי "במיון 39" וניסים עבד באריזות.

המפגש שלנו היה ניצוץ מיוחד, ניתן לומר שזו ממש "אהבה ממבט ראשון".

בכל יום בזמן העבודה ניסים היה צועק לי "רק אני אוציא אותך מכאן בשמלה של כלה", אני באופיי הייתי מאוד ביישנית ומובכת לחיזורים ולאמירות בקול, והייתי צועקת לו  "אין סיכוי!". לאחר תקופה קצרה נענתי בחיוב לחיזורים שלו

ויצאנו יחד לפגישה ראשונה לסרט "הסנדק".

המשכנו לצאת במשך כ-8.5 חודשים והתחתנו ב-18/09/1973 באולמי "גני שמשון" באשקלון.

הבאנו יחד לעולם 5 ילדים ויש לנו 13 נכדים כן ירבו.

היום אנו נשואים כבר 46 שנה ונהנים ביחד מן הפנסיה ומן המשפחה הגדולה.

הזוית האישית

סבתא דינה: מאוד נהנתי מהתוכנית ומהמפגשים האישיים עם הנכד. נריה: נהנתי מכל התוכנית ובמיוחד מהסיפורים של סבתא.