מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור אהבה הונגרי

סבתא אירית עם איתי ומעיין
סבתא אירית בצעירותה
אהבה בצל המלחמה

קוראים לי אירית קידר, אני אתחיל את סיפורי בסיפור אהבה המיוחד של הוריי.

במלחמת העולם השנייה בשנת 1945 , אבי שהיה נשוי + ילדה בת 15, נשלח למחנות הריכוז, ברכבת. היות והוא היה ספורטאי, אלוף הונגריה בסייף ובכדור-עף, הוא הצליח לקפוץ מהרכבת ונדד ביערות במשך שבוע ימים. הוא נדד ונדד עד שהגיע לבודפשט, מקום מגוריו.

במקביל, אמי הייתה נשואה לגבר אחר [אבא של אחותי]. הייתה לה חנות כובעים [היא הייתה כובענית]. השכנה לחנות, אישה נוצרייה שלא היו לה ילדים, מאוד אהבה את אחותי בת התשע, שיום יום באה מבית הספר שהיה קרוב לחנות הכובעים של אמי.

כשפרצה המלחמה, השכנה הנוצרייה החביאה את אמא שלי ואחותי אצלה, בחדר מסתור. היא כיסתה את דלת החדר על ידי ארון, כדי שהגרמנים לא יחשבו שיש חדר נוסף, במידה וייכנסו הביתה. כל יום הזיזה את הארון טיפה, כדי שתוכל להכניס להם אוכל.

בחדר המוסתר, שקיר אחד שלו פנה לרחוב, היה חריץ שממנו אפשר היה לראות מה מתרחש ברחוב. אמי שהכירה את אבי, ראתה אותו ברחוב, לאחר שהסתובב ביערות וביקשה מהאישה הנוצרייה שתכניס אותו גם לחדר המחבוא כדי שיוכל להינצל. הם שהו בחדר תקופה ארוכה.

עם הזמן, אבי חיפש את אשתו ובתו שכמובן לא נמצאו מעולם. גם בעלה של אמי לא חזר מהמלחמה. הוריי חיפשו את בני הזוג שלהם תקופה ארוכה אך לא מצאו אותם…

בתקופה זו נוצרה אהבה בן הוריי ומאהבה הזו נולדה להם בת. אחר-כך, עלו ארצה ואז נולדתי אני ב-1951.

סבתא אירית מספרת בסרטון הבא את סיפור אהבתם של הוריי לנכדים איתי ומעיין

הילדות של סבתא

סבתא מספרת על ימי ילדותה:

נולדתי ב-1951 בבית חולים "אימהות" שבכרמל, בת להורים יחסית מבוגרים, אמא בת 42 ואבא בן 51.

תמונה 1

אני בת זקונים ויש לי 2 אחיות בוגרות. את ימי ילדותי בחליסה שבחיפה ביליתי בשכונה.

לא היו משחקים בבית, אבל מכל דבר ידענו לעשות משחק. עם אבנים ועם גיר ציירנו על המדרכה, מגרביים עשינו כדורים. משחקי חברה, היו עם חבלים.

לבית הספר לא נסענו במכוניות, אמא הייתה נותנת לי כסף ואומרת שאשתמש בו להחלטתי- או לנסוע באוטובוס לבית ספר, כי בית-ספר רחוק ולא יישאר לי כסף,  או ללכת לבית-ספר ברגל ואז אני אוכל לקנות בכסף מה שאני רוצה (בעיקר בייגלה).

מקרר לא היה בבית, לכן יום יום הייתי הולכת לעגלת הקרח והייתי קונה קרח וסוחבת אותו לארגז. הקרח היה די כבד. פעם היו שמים בארגז את הקרח ואז הוא היה סוג של מקרר…

את הבית חיממנו בתנור נפט, יום יום היה מגיע עגלון עם מיכל גדול בצבע אדום ובתוכו נפט. אנחנו סחבנו הביתה את מיכל הנפט שלנו.

לא קנינו בחנות חלב, החלב היה מגיע עם החלבן, שעמד בקצה הרחוב עם כדים והוא היה מוכר לנו לפי ליטרים את החלב.

טלפון ציבורי עמד בקצה השכונה וכדי לחייג היה צורך לשלשל אסימון לתוך התיבה.

תמונה 2

הזוית האישית

אירית: החוויה הייתה עוצמתית, זו הייתה הזדמנות טובה לשבת מול הילדים ולספר על הורי אחרת הסיפור הזה לא היה מגיע אליהם בשום דרך. הילדים היו פעורי פה ושאבו כל מילה, אני מאחלת להם שהסיפורים שהם יספרו לילדיהם ונכדיהם יהיו יותר עליזים ופחות עצובים.

איתי ומעיין: התרגשנו מאוד לשמוע את סיפור חייה של סבתא בעיקר את סיפור אהבה של ההורים שלה. נהנינו מאוד להשתתף בתכנית יחד עם סבתא.

מילון

שלאגר
להיט

ציטוטים

”עם הזמן אבי חיפש את אשתו ובתו שכמובן לא נמצאו מעולם“

הקשר הרב דורי