מאגר סיפורי מורשת

סבא חיים מספר– נולדתי בשנת 1938 ומקום לידתי הוא בולגריה בעיר סופיה.

בשנת 1943 אמי נפטרה ואבי נלקח למחנה עבודה של המשטר הפשיסטי (משטרה של הגרמנים), אשר סלל כבישים בשביל השלטון הנאצי. אני בן החמש ואחותי בת השמונה נשארנו לבד בבית.

עליתי לארץ בשנת 1949. ולמדתי בבית ספר חקלאי אשר נקרא הכפר הירוק, שם התאהבתי בחקלאות, ועד היום אני עוסק בחקלאות ועובד בחממה. בצבא שירתי בנחל במחנה 80, ובמילואים הייתי בשיריון בגדוד אספקה. השתתפתי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. במלחמת ששת הימים הייתי בג'נין ובשכם. במלחמת יום הכיפורים הייתי ברמת הגולן בחרמון הסורי. במלחמת לבנון הראשונה הייתי בעיר צור שבלבנון.

סבתא חיה מספרת– ההורים שלי שרה ופייבל ברלץ ז"ל היו ניצולי שואה ושרדו את תלאות המלחמה. אבי גויס לצבא האדום ואמי ברחה לאוקראינה, שם הסתתרה עם אחותי שהייתה תינוקת. אמי עברה סבל רב, ומצאה מסתור בבקתות נטושות ומרתפים השורצים חולדות, וסבלה מחרפת רעב. בתום המלחמה אמי חזרה לפולין ומצאה קורת גג בבית ילדים יתומים, ולא ידעה מה עלה בגורלו של אבי. כאשר אבי שוחרר מהצבא האדום הוא שב לפולין, והצליח למצוא את אמי.

אני נולדתי בפולין, בעיר פישיצה בשנת 1946 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. בשנת 1957 כשמלאו לי אחת עשרה שנה, עליתי לארץ ישראל עם משפחתי לנוף הגליל. גדלתי בנוף הגליל לשעבר נצרת עילית, עיירת פיתוח בהקמה. משפחתי הייתה בין ראשוני מקימי הישוב. למדתי בבתי ספר בנצרת עילית (כיום נוף הגליל) יסודי ותיכון. היית מאושרת לגדול ולהתחנך בארץ ישראל. אבי תמיד אמר: אנחנו נגיע לארץ ישראל, ארץ שיש הרבה אבנים, אדמת טרשים קשה וחום כבד. אולם אנחנו נבנה ונבנה, לפי הכתוב בתורה: "זאת ארץ זבת חלב ודבש". ואכן אבי צדק.

לימים פגשתי את בעלי חיים דניאל ונישאנו בשנת 1965. נולדו לנו ארבעה ילדים, בני, אתי, טלי ומיכל.

אנחנו יוצאים כל המשפחה לטיולי גיבוש בחו"ל. בארץ אנחנו נפגשים עם הילדים והנכדים, ומכינים בשר על האש, ולפעמים אנחנו יוצאים כולנו למסעדה.

  סט כלי התה של אמי

סבתא מספרת שאלה כלים שנרכשו עוד לפני מלחמת העולם השניה, והם כנראה בני שמונים שנה ויותר. הכלים מיוצרים מפורצלן, בצבע זהב ושמנת ומעוטרים בפרחים בצבע כחול וזהב. בזמן המלחמה אמא שלי ואחותי הסתתרו ברוסיה. אחרי המלחמה אמא שלי חזרה לפולין, והרשויות בפולין נתנו לה דירה למגורים. לא היה לה קשר עם אבא שלי שהיה מגויס לצבא האדום הרוסי. היא חזרה לפישיצה עם אחותי הגדולה לידיה, וכאמור הקצו לה דירה. בתוך הדירה היא מצאה בין היתר כלי פורצלן רבים, שהשאירו הגרמנים שחזרו לגרמניה. בין הכלים היה גם הסט הזה. אמא שלי התאהבה בו ושמרה עליו מכל משמר.

הזוית האישית

סבתא חיה וסבא חיים מסכמים: בזכות המפגש עם נכדתנו יעל, במסגרת תוכנית "הקשר הרב דורי" חזרנו ונזכרנו בילדותינו שוב. ראינו את תמונות הילדות שלנו, שרגשו אותנו מאוד. נהנינו משיתוף הפעולה וההקשבה של נכדתנו יעל, שגילתה עניין רב, ושאלה שאלות אודות משפחתנו ילדותנו ועברנו. וזאת מזכרת לדורות.

יעל: נהנתי מאוד מהמפגש עם סבתא וסבא שלי. גיליתי דברים רבים על משפחתי שלא היו ידועים לי. הקשבתי בקשב רב לסיפורם שעניינו אותי מאוד. זאת מזכרת נפלאה בשבילי.