מאגר סיפורי מורשת

מהשכונה לקיבוץ

סבא דניאל נולד בשנת 1941 בתל אביב בגיל 7 עבר ליפו עם הוריו ו7- אחיו ואחיותיו. הוא הילד השלישי במשפחה .

היינו משפחה מרובת ילדים שמונה אחים ואחיות הפרנסה הייתה מאוד קשה. באו מהסוכנות היהודית והציעו להורי לשלוח את הילדים לקיבוץ. החליטו לשלוח את השובב של המשפחה – אני וכך הגעתי לקיבוץ פלמ"ח צובה בהרי יהודה.

מכאן מתחיל פרק בחיי…

למדנו כל יום 4 שעות לימודים ו-4 שעות עבודה. אני התאקלמתי מהר מאוד סופחתי לרפת. העבודה הייתה מאוד מעניינת ופיזית .למדתי לחלוב, להאכיל את הפרות ולצאת לרעות את הפרות בשדה ממול.

כך עברו 3 שנים ובגיל 15 עברתי לקיבוץ פלמחים ליד ראשון לציון. בקיבוץ עבדנו בכרם של הענבים של הקיבוץ עד גיל צבא. חזרתי לעיר בחור בריא חזק ועם הרבה, הרבה ניסיון .

התגייסתי לצה"ל שרתתי בשריון בגדוד 9 חטיבה 7 לחמתי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון השנייה.

השתחררתי מצה"ל בגיל 21 ונשאתי למרי נולדו לי שלושה ילדים , חינכתי אותם בדרך שלמדתי בקיבוץ. על ערכים: "ואהבת לרעך כמוך" ועזרה לזולת. הילדים גדלו נישאו ונולדו לי 8 נכדים והיום אני חי באושר.

יום הגיוס לצה"ל:

השנה היא שנת 1958 , 5 למאי יום הגיוס שלי לצה"ל. לילה לפני הגיוס היה לי קשה להירדם מרוב התרגשות. בבוקר הגעתי ללשכת הגיוס תל השומר עברתי מיון בהצלחה סופחתי למחנה 80 לטירונות בצנחנים.

זה היום שהכרתי חבר יקר וקרוב ששמו שמעון רמון הידוע בכיניו כושי רמון הוא היה סמל המחלקה שלי. הערצנו אותו ושמענו עליו הרבה סיפורים של גבורה למשל: הוא התחפש לחייל או"ם ונכנס לירדן, לסלע האדום שזה פטרה. במעשה זה הוא חדר למדינת אויב, עוינת ומסוכנת ויתרה מכך, המקום הסלע האדום נחשב למקום מאוד מסוכן, לא רבים חזרו משם.

סיימתי את הטירונות בהצלחה נשלחתי לקורס מ"כים והייתי למפקד כיתה. כך סיימתי שנתיים וחצי שרות מלא . לאחר מיכן שרתתי במילואים מידי שנה 40 יום, ואז בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים גויסתי ועברתי את המלחמה בשלום, אבל נהרגו לי חברים מהפלוגה והיה לי עצוב מאוד. הטראומה ליוותה אותי שנים ארוכות.

בשנת 1973, בהיותי בבית הכנסת ביום הכיפורים, פרצה מלחמה נוספת – מלחמת יום הכיפורים. גויסתי והייתי בסיני שלושה וחצי חודשים. המפקד אריאל שרון הידוע כאריק שרון כיתר את השבויים המצרים והקים ארמיות היו שם אלפי שבוים מצרים חצינו את תעלת סואץ וניצחנו במלחמה שנכפתה על מדינת ישראל.

אני והים:

הקשר שלי עם הים התחיל בגיל 10, יום יום לאחר הלימודים היינו בורחים לים, בנמל יפו ומעבירים את הזמן עד הערב. חבורה גדולה של ילדים, נכנסנו למים ולימדנו אחד את השני לשחות. שחינו עד למזח ליד המגדלור, הפכנו לשחיינים טובים.

וכך אני ממשיך להגיע לים עד היום.

אני קם בשעה 5 בבוקר הולך לים, כל יום, ובכל מזג אויר . בים אני עושה הליכה על החוף מבת ים עד לראשון לציון וחוזר. שוחה חצי שעה שותה כוס קפה עם חברים שלי עוד מתקופת הילדות, וחלקם יורדי ים כמוני שהכרתי בחוף.

בשעה 10 אני חוזר לביתי לעיסוקי היום יומיים.

הים מהווה עבורי מקום מפלט מטרדות היום, שם אני נרגע וממלא את המצברים שלי, מהים אני שואב כח להמשך היום. חברות שנרקמה בים היא חברות מיוחדת במינה. יש בינינו קשר מאוד מיוחד, כל האנשים שבים מיוחדים ואינם דומים לעצמם בשעות האחרות שלהם. אנחנו מחזקים אחד את השני . מספרים את אשר על ליבינו מייעצים ומתייעצים בכל דבר.

חנוכה בבית אבא

בבית אבא שלי חג החנוכה הייתה חוויה יוצאת מגדר הרגיל. כולם היינו מתאספים להדלקת נר ראשון ואכילת סופגניות שאימא הייתה מכינה היינו שרים שירי חנוכה מדליקים את הנר הראשון וכך היה במשך שמונה ימים.

את הנרות (פתיל) אמא הכינה ביחד עם אחיותיי, מצמר פשתן עם שמן זית את הפתילים (נרות) היינו שמים בצלוחיות והשמש היה בצלוחית גבוהה יותר. הנרות היו דולקים שעות רבות מפני שהיינו מוסיפים שמן לצלוחיות.

היום זה לא כמו פעם, היום קונים נרות מוכנים בחנות. אימא הייתה מכינה סופגניות מבצק שהיא הייתה מכינה בעצמה. אמא אף פעם לא הייתה מתלוננת שהיא מכינה ושקשה לה תמיד נהנתה לעשות באהבה והיא הייתה אומרת שאם עושים אוכל זה רק באהבה.

משוב לסיום מפגשי התיעוד – סבא דניאל

הקדשתי מזמני לפגישות עם נכדתי מוריה בקשר הרב דורי, בבית ספר הדקל תל-אביב. ההרגשה היא נעימה מאוד התרגשתי מאוד מכל פגישה כיון שנכנסנו לחיי הפרטים, פתחתי את רגשותיי וסיפרתי על ילדותי וכל מה שעבר עליי.

במפגשים למדתי להכיר את מוריה נכדתי, שהיא ילדה רגישה אוהבת לעזור ולתת מעצמה. היא חרוצה ונבונה. כנראה שלה גם היה כיף, מוריה חיכתה לי בשער בכל מפגש, כבר ביום שבת דאגה להזכיר לי את המפגש ביום ראשון.

סבתא שלה ואני דאגנו להכין לה ארוחה טעימה ומזינה אותה הבאתי לך לבית הספר, לפני המפגש היא הייתה אוכלת ונהנית.

מוריה לימדה אותי לפתוח חשבון דואר אלקטרוני ולחפש באינטרנט תמונות סרטונים ומידע נהניתי כל רגע ומפגש עם כל הצוות.

סבא דניאל

העשרה

כושי רמון: "שמעון רימון (נולד בשם שמעון מזרחי ב-1939), המוכר יותר בכינויו כושי רימון, הוא בעל פונדק בערבה. הוא התפרסם כמי שהצליח להסתנן, בשנת 1959, אל פטרה שבירדן, בעת ששרר מצב מלחמה בין ירדן לבין מדינת ישראל".

 כושי רימון "אמיתי עד כאב" אתר מאקו

תשע"ה   2015