מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורי משפחה

אני וסבא משחקים בחצר בית הספר בכדור.
סבי וסבתי בצעירותם בקיבוץ בית זרע
סיפורי סבא

היסטוריה

סבא וסבתא שלי מצד אמא שלי ארנון ושרה ארנון נולד בארץ ושרה נולדה בבולגריה. מצד אבא סבא וסבתא שלי ריטה ואלי נולדו ברוסיה. אלה שורשי המשפחה שלי.

המשפחה של סבא ארנון

המשפחה של סבא שלי מצד אמא שלי הם דור רביעי בארץ, סבא וסבתא רבא שלי עלו לארץ מגרמניה בשנת 1918, והקימו את קיבוץ בית זרע בעמק הירדן. הקיבוץ נבנה במבני בוץ מה שנקרא חושות. לאחר רעידת אדמה, נחרב הישוב .בזמן הרעידה אבי התרחץ במקלחת, לכן יצא ערום והוציא את התינוקות מבית הילדים כדי להצילם, אבל לא שם לב שהוא ערום. לאחר מכן, הקיבוץ עבר לנקודת הקבע שלו כיום. ושם סבי נולד.

סבא רבא שלי אלכסנדר פרג

סבא רבא שלי עבר לפעילות ציבורית, והקים את המועצה האיזורית הראשונה בישראל המועצה האיזורית עמק הירדן. ולאחר מכן יסד את את המכללה הקיבוצית גבעת חביבה.

בהמשך לפעילותו עבר לפעול בהסתדרות הציונית והתגורר בירושלים. במסגרת זו ערך את העיתון בתפוצות הגולה. וכתב גם מספר ספרים.

תמונה 1

סבא רבא מצד סבתא, שאול יעקב  

סבא רבא שלי מצד סבתא יסד את בית הספר הראשון במושב בית אלעזרי וניהל אותו במשך מספר שנים. סבא רבא שלי היה אחד המורים הראשונים באזור.

סבא ארנון

סבא גדל בקיבוץ בית זרע על שפת הירדן בין הסוסים הפרות והכלבים. בקיבוץ היה הכל משותף סבי היה ילד טבע שאהב לטייל להתרחץ בירדן ולחלוב את הפרות. לילדי הקיבוץ היה משק חי, שבו הייתה חמורה בשם זרש ואווזת בר בשם ושתי, שניהם היו חברים טובים. יום בהיר אחד ושתי ברחה עם להקת אווזים וזרש נשארה לבד ונהייתה עצובה.

בית הספר היסודי היה בקיבוץ. בתיכון למדנו במוסד החינוכי האזורי קראו לו בקעת כינורות. בשיתוף עם ילדי קיבוץ שער הגולן.

הצבא

אחרי התיכון התגייסתי לצבא, לחייל הצנחנים השתתפתי בכל המלחמות של אותן שנים. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. בתחילת הצבא עשו לכל הפלוגה קרחות, ולכן קראו לנו א' קרחות. הייתי חייל ממושמע עם הרבה מוטיבציה ופקדתי על הרבה חיילים.

לאחר הצבא

בסיום השרות הצבאי חזרתי לקיבוץ, ונכנסתי לעבוד בענף הבננות, שאותו ניהלתי במשך כ- 10 שנים. בזמן עבודתי במטעי הבננות הכרתי את אשתי, שרה, סבתא של נכדתי. ההכרות הראשונה הייתה לא נעימה במיוחד, לאחר שהיא נהגה בטרקטור ודרסה שורה שלמה של עצי בננות. ומאז קראו לדרך שנוצרה דרך שרקה [שם החיבה שלה]. תוך כדי ובאותו הזמן ניהלתי את חברת הילדים בקיבוץ. יצאנו איתם לטיולים למחנות קיץ וכנסים חינוכים במסגרת השומר הצעיר.

הסיפור של סבתא שרה 

סבתי, שרה, גדלה ברחובות סיימה את התיכון ובמסגרת השומר הצעיר, יצאה עם חבריה לגרעין נחל בקיבוץ סאסא. שם גם הכירה את מי שעתיד להיות בעלה, סבי, ארנון. בשנת 1967 עזבנו את הקיבוץ יחד עם בננו הראשון אמיר. אני המשכתי לעבוד במחקר במשרד החקלאות בנושא אחסון פרות וירקות.

אשתי שרה פתחה סלון כלות בשם שרית. לאחר מספר שנים, הצטרפתי אליה וביחד נהלנו את הסלון עד עצם היום הזה.

כיום

כיום, אני ואשתי שנינו פנסיונרים ועוזרים בתפקידי בייביסיטר וטיפול בנכדים.  יש לנו 4 ילדים ו- 12 נכדים.

הזוית האישית

אני וסבי התחברנו מאוד בעקבות הקשר הרב דורי וגם למדתי על העבר של משפחתי אני ממליצה להשתתף בקשר הרב דורי וגם אני חושבת שזו פעילות שמחברת בין הסבא והסבתא לבין הנכדים שלהם.

מילון

חושות
מבני בוץ

ציטוטים

”סבא שלי גדל בקיבוץ בית זרע בתקופת שנות ה- 40 ומלחמת השחרור של ישראל “

הקשר הרב דורי