מאגר סיפורי מורשת

שמי צבי – במקור היה לי שם לועזי (claude) וכשהגעתי לתנועה אמרו לי שהשם שלי הוא שם נוצרי אז החליפו לי לשם צבי – שם יהודי. כשעליתי לאחר כמה חודשים החלפתי את שמי במשרד הפנים. יש לי שם חיבה הנקרא "מיקו". נכדי המציאו לי שם זה כיוון שהיה קשה להם לבטא צביקו או צבי אז קראו לי מיקו. מדיאוני – זה שם משפחתי שלא שונה ונשאר אותו דבר. את משמעות שם משפחתי אני לא יודע. נולדתי לא בארץ, אלא באלג'יר, בתאריך: 21.5.1943

אני הצעיר ביותר במשפחה הגרעינית. לא הרגשתי יחס שונה לא לחיוב ולא לשלילה הורי התייחסו אלי באופן שווה משאר האחים, יש לי אח הגדול ממני בשנתיים ואחות הגדולה ממני בארבע שנים. שניהם נשארו לגור בצרפת, היחסים בינינו הם מצויינים אני מדבר איתם כל יום בצרפתית. בילדותי גדלתי באלג'יר עם הוריי ובגיל שנתיים עברתי לגור עם דודיי כי אמי הייתה חולה ולא יכלה לטפל בי.

בשנת 1954 הייתי אצל הוריי בעיר "וודפודה" ובארוחת הערב דיברנו על רעידות אדמה ובתמימותי אמרתי "אף פעם לא חוויתי רעידת אדמה והייתי רוצה לראות איך זה", באותו לילה בשתיים לפנות בוקר התעוררתי, היה רעש נוראי כאילו שרכבת עוברת דרך החדר שינה שלי וכל הבית התנדנד וזה נמשך 12 שניות לפחות ואז הבנו שזו רעידת אדמה וכולנו ירדנו לרחוב ולמחרת לא גרנו יותר בבתים אלא גרנו באוהלים שבנינו. אני וחברי ניצלנו אבל היו 2500 הרוגים ואלפי פצועים.

ביתי היה בית עשוי מאבנים והקוטר של הקיר היה חצי מטר, גרנו בקומה העליונה כאשר בקומה התחתונה הייתה החנות של אבא שלי. היו לנו בבית 5 חדרים ובצד החדר הייתה לנו מרפסת. הייתה לי כלבה שקראו לה "דיאן" היא לא חיה היום. בנוסף לכך, בילדותי אהבתי לשחק כדורגל, לשחות, לאסוף בולים ולהציק לאחים שלי. כאשר אמי הייתה חולה ולא יכלה לטפל בי הייתי עצוב.

היה לי שיר ערש שאיני זוכר, הוא היה בצרפתית הוריי ודודיי היו שרים לי את השיר הזה כאשר הייתי הולך לישון. כיום אני נוהג לשיר את השיר הזה לנכדים שלי: "דודו לפנדור לפנדור מירה ביאן תו דודו לפנדור לפנדור מירה פה תס." יתר על כן, הייתי משחק בג'ולים ובגוגוים עם חבריי ועם בת דודתי (היינו שובבים) הייתי משחק בבית הספר ובהפסקות, אני לא חושב שהיום משחקים במשחקים האלה.

הייתי בגן עירוני אני זוכר שכשהייתי חוזר מהגן הייתי עובר ליד בית שהכלב שם היה נובח כל הזמן ויום אחד היה נמאס לי מהנביחות שלו אז לקחתי אבן וזרקתי עליו עם כל הכוח, לא פגעתי בכלב אבל היא פגעה בחלון וניפצה אותו. למדתי בבית ספר ממלכתי הייתי מאוד שובב היה לנו שיעור למוזיקה והפרעתי בו, אז המורה שמה אותי בצד ודפקתי עם הרגל בפח של החימום והמורה שאלה " מה זה הרעש הזה?" אז אמרתי לה שזה הפועלים שעובדים בחוץ.

אשכול ענבים שמצא חן בעיני כשעבדתי בכרם

הזוית האישית

הילה: אני מסכמת את תכנית הקשר הרב דורי בתור הזדמנות נהדרת לשמוע סיפורים נפלאים של סבא שלי על הילדות שלו ועל משפחתו. אהבתי במפגשים את החוויה לדבר עם סבא שלי ולהתקרב אליו יותר.