מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורי בדים

מרי ואני
סיפור אבותיי שזור בספר
מסיפורה של מרי לגזיאל

שמי מרי לגזיאל, בעבר ברבי. ילידת בנגזי  שבלוב. נולדתי ב-27 באוגוסט 1936. עליתי ארצה בדצמבר 1948. תחילה גרתי עם ההורים ואחר כך בגיל 12 עברתי לפנימייה. בגיל 14 עזבתי את הפנימייה ויצאתי לעבוד ולעזור לפרנס את הבית. עבדתי במקום בו כורכים ספרים עד 1951. כשהגעתי לגיל 18 פיטרו אותי כי לא נחשבתי נערה והייתי צריכה לצאת לצבא. כיוון שאני שומרת מסורת לא יכולתי לצאת לצבא וקיבלתי פטור בגלל הדת.

יצאתי לעבוד בכריכת ספרים בהוצאה שנקראת "מסדה".
 
נישאתי ב-1958 ועבדתי בעבודה זו עד שילדתי את ביתי בספטמבר 1959.

נשארתי בבית עד שנת 1970, ואז התחלתי לעבוד  ככוח עזר במחלקה פנימית .לאחר שנתיים הציעה לי מנהלת האחיות לקבל עליי את התפקיד של אחראית מטבח חלבי , שזו מחלקה של תינוקות ופגים . שם עבדתי עד שיצאתי לפנסיה בשנת 1996.מאז שיצאתי לפנסיה התחלתי להתנדב בביטוח לאומי ולמדתי ציור . בשנת 1998 עברתי לראשון לציון וכמובן שאני עדיין נהנית מאוד, אני מבקרת במועדון גימלאים וגם שם אני עוזרת עד היום . לא מזמן נרשמתי למועדון של ניצולי שואה , אני משחקת בריג' .יש לי ארבעה ילדים, עשרים נכדים, שלושה נינים והרביעי בדרך . כל ילדי נשואים , יש לי שני ילדים חרדיים, אחת מזרחניקית.

 
ההוצאה להורג של אבא שלי
בשנת 1939פרצה מלחמת העולם השנייה, עברנו מהעיר לכפר כדי לא להיפגע מהפצצות. כשהייתה רגיעה חזרנו ומצאנו שבזזו את ביתנו ואת החנות של אבי. אבי עבד כחייט מדופלם, הוא תפר את המדים של האנגלים. אחד העוברים והשבים ראה את אבא שלי ואמר לו שהוא ראה מי בזז לו את החנות, ואבא שלי במקום להבליג על מה שאמרו לו, ביקש לדעת מי בזז. נאמר לו שזה אח של המושל. אבא שלי מאוד כעס והלך אליו לחנות ואמר לו שהוא שמע שהוא בזז לו את החנות. האיש הכחיש ואמר שזה לא הוא ואבא שלי הראה לו סימן שהבדים אכן שלו. על הבדים היה רקום השם של אבי 'יונה ברבי' וכך נתן לו הוכחה חותכת. כמובן שאחרי אירוע זה הוציאו על אבא שלי שמועה שהוא מרגל  ולאחר משפט ראווה הוציאו אותו להורג יחד עם אחיו ועוד חבר והרגו אותו בירייה. אבא שלי קרס כשראה שאחיו מת ובכל זאת עשו לו וידוא הריגה. לפני ההוצאה להורג, אבא שלי הזמין את הרב ואמר שהוא רוצה לדבר אתו . הרב הגיע לבית הסוהר ואבא שלי התוודה לפניו ואמר לו שאימא שלי בהריון ושהוא לא רוצה שיצא לה שם רע. הרב אמר לו שלא ידאג והוא יסדר את הכול. בזמן ההלוויה, כשנושאים את הארון לקבורה אמי עברה מתחת לקבר והאנשים לא הבינו מדוע היא עוברת מתחת לקבר כך הודיע להם הרב שאימא שלי בהריון. לאחר אירוע זה נכנסו למחנה ריכוז, באמצע מחנה הריכוז אימא שלי הלכה ללדת ושוב חזרה למחנה וכשייצאנו מהמחנה, אמי לבשה שחורים, ועזרה להזין את האנשים שבאו מהמחנות, ועזרה לחתן בנות שרצו להתחתן ולא היה בהישג יידם הכסף להתחתן. ב1946 אמי נישאה שוב וב 1948עלינו ארצה. 

מילון

בזז
שדד

ציטוטים

”אבא שלי התוודה לפני הרב שאימא שלי בהריון ושהוא לא רוצה שיצא לה שם רע“

הקשר הרב דורי