מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב למשפחה עם זוג הורים (שעלו לישראל בשנת 1941) וילדה, בשכונת מונטיפיורי שהייתה מבוססת על עלייה מכל קצוות העולם, התקופה טרום קום המדינה לא פשוטה ולא קלה לימדה את הורי לשרוד הן בשפה, באורח חיים שונה, קשיי עבודה ופרנסה. אבי עבד בסלילת כבישים ,לאחר מכן הוא פתח עם אמי דוכן פלאפל ועסק בכל עבודה מזדמנת עד אשר אבי השתלב במשטרת ישראל ולאחריה במשרד המסחר והתעשיה.

בתחילת ינקותי שלטו הבריטים והיו בעיות רכישת מזון מכוון שהיה סגר ולא הייתה אפשרות לצאת מן הבתים, אמי התחננה למעט חלב להאכיל את התינוקות שלה, משמלאו לי שנתיים בכ"ט בנובמבר הוחלט באום על הכרה במדינת ישראל.

כשהייתי בת 3 בערך עברנו לנווה צדק (עוד שכונה בתל אביב) למבנה ששייך למשטרת ישראל, שם המטבח היה בשותפות עם השכנים כמו השירותים והמקלחת. הדירה שלנו כללה חדר גדול אחד בלבד בו גרנו 6 נפשות, כשעלו לארץ המשפחה המורחבת הגיעו אלינו כולם בשבתות ובחגים ונשארו ללינה משותפת שהיתה לא פשוטה כלל, לא היו כלי מיטה והיה צריך להעזר בכל הנמצא, בהצטופפות רבה אך בסך הכל חוויה נפלאה, שמחה גדולה. בתקופה זו הממשלה עזרה למצב הכלכלי וחילקה תלושי מזון שבאמצעותם יכולנו לקבל מוצרים ללא תשלום.

בתחילת שנות החמישים עברנו לגור בחולון שהיתה משודרגת באופן יוצא דופן, בכל דירה היו מטבח, מקלחת, שירותים, חלוקת חדרים. דבר שעדיין לא היה ברור מאליו כי באותן שנים היו עליות של יהודים מכל העולם אשר פונו למעברות בצפיפות יתרה, ללא מים חשמל, מקלחות ושירותים בסיסיים. את לימודי מכיתה א' התחלתי בבית הספר כצנלסון בחולון וסיימתי מחזור ראשון בבית הספר היסודי.

במשך שנים אלו היו לי שתי חברות נפש שעד היום אנו  בקשר הדדי.

גדלתי והתחנכתי בחולון, לימים נישאתי, נולדו לי 3 בנים ועד היום חולון היא עיר מגורי.

חוויתי את מלחמת השחרור, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון ובהמשכם מבצעים צבאיים כאלו ואחרים.

בילדותי ליד הרדיו

גדלתי בבית דתי/מסורתי, בימי שישי הסבנו לשולחן ארוחת שבת כל בני המשפחה לאחר שאבי ואחיי חזרו מתפילה בבית הכנסת, אבי קיים קידוש ולאחר סיום הארוחה נשארנו ישובים ושרנו שירי שבת ולאחר מכן כל אחד סיפר את שעבר עליו במשך כל השבוע.

את החגים הדתיים קיימנו כהילכתם, המסורת הייתה קבועה בהתאם למנהגים של הסבים והסבתות, עד היום אנו משתדלים לשמר את המסורת. בגלל האפיון המסורתי פקדתי פעמים בשבוע  בתנועת נוער בני עקיבא.

במשך שנות חיי עבדתי שנים רבות אך רוב עיסוקי היו בנושאי אומנות, כמו מוסיקה, מחול, אומנות פלסטית ובהמשך התמקצעות בתיאטרון בובות, חוויה גדולה שהביאה לארץ מודעות של תיאטרון המטפל ומחנך באמצעות בובות וכן פסטיבלים במתכונת המכילה תיאטראות מכל מיני מקומות בעולם וכן חשיפה של תיאטרון בובות גם למבוגרים. תיאטרון הבובות היה מוכר כמסגרת שמאחוריה עומד מפעיל הבלתי נראה ומספר סיפור. כיום מפעיל הבובות עומד על הבמה כשהוא חשוף ומספר סיפור תוך כדי שהוא מפעיל את הבובה.

בתיאטרון אני הייתי אחראית על כל צוות העובדים שרובם היו בונים, מפעילים ומלמדים במסלולים של הבובה ככלי טיפולי וחינוכי ובכל הקשור להבאת בובה להפעלה מתחילת בנייתה. בכל שנה מתקיימת תהלוכת פורים "עדלאידע" שנבנת ומתקיימת ע"י תושבי העיר שמכשירים אותם באמצעות צוות מקצועי והם לוקחים חלק מהצעדה המרהיבה שבאיה מגיעים מכל הארץ ואף  אורחים מחו"ל. כרמל ושאר נכדיי לקחו כמעט בכל שנה חלק משמעותי בצעדה שהייתה להם חוויה הזכורה עד היום. גם בחגים כמו סוכות חנוכה ופסח הגיעו הנכדים להשתתף בסדנאות ובהצגות ילדים שכולם על בסיס תיאטרון בובות.

ומכוון שאותם סטודנטים פקדו את המרכז בו יתנהל כל הנאמר נשאבתי אף אני להיות חלק מצוות המורים והסטודנטים.

משבגרתי ובניי יצאו מהבית לעצמאות החלטתי להתנדב, הגעתי למחלקת ילודים בבית החולים וקלטתי תינוקות שזה עתה הגיחו לעולם, בכל פעם הרגשתי שוטפה לחיים חדשים של עובר חדש להורים מאושרים. ההתנדבות שלי הגיע ממקום קשה, בעלי שחלה בסרטן ופקד מחלקה בה קיבל טיפולים לעתים  קרובות הייתי עדה להתנדבויות של אנשים המטפלים בחולים סופניים ואותם מתנדבים שפעלו במסירות עוצמתית היו מושא להערצה בעיניי והחלטתי לקחת חלק  בהתנדבות.

בשבתות הרבנו לצאת לטיולים בכל הארץ, להכיר שמות של צמחים, עצים, בכל עונה אספנו ענפי כותנה, ענפי שקדיות וביום ראשון תמיד לקחו הבנים את מה שאספו מהטבע (רק לא צמחים מוגנים) לבית הספר. אהבנו לצאת לפיקניקים לשחות בים, בבריכה ובכל פעילות חברתית.

גם במהלך השנים בני ממשיכים לצאת לטיולים עם משפחותיהם אני מצטרפת אליהם מידי פעם, עושים פיקנקים לומדים על עצים,פרחים מוגנים ובכל מקום שמגיעים אליו לומדים על האזור.

יש לי 8 נכדים שמאד אוהבים להיות יחד, בכל יום שישי הם מגיעים אלי לארוחת שבת וכמובן שהמפגש בחגים כולל את המשפחות הנוספות המורחבת.

הילדים נשארים ללון אצלי בשבתות, חגים וסתם חופשים, אנו יוצאים לסרטים, הצגות סדנאות מספרי סיפורים וכל זאת הם עושים בשמחה רבה ומחכים להזדמנויות כאלה.

קישור למצגת באתר בי"ס בין ההדרים"

הזוית האישית

 המצגת שהכנו בתכנית הקשר הרב דורי