מאגר סיפורי מורשת

שמי שאול כהן, אני משתתף השנה עם נכדי בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

ההורים שלי עלו לישראל מעירק בשנת 1952 במבצע שנקרא "עזרא ונחמיה" בו עלו לישראל כ-130,000 יהודים לישראל. עם עליתם לישראל שוכנו העולים במעברות.

הוריי עלו לישראל עם שלושת אחי הגדולים וכפי שאפשר כבר להבין תנאי החיים – זה לא מה שאתה מכיר. היו בעיות רבות של פרנסה, לימודים, תנאי חברה ותרבות. בכדי להבין את ילדותי וחוויותיי אני חייב שתבין שהמדינה והחברה היו שונים לגמרי בימים של תחילת שנות החמישים. בשנים האלה המדינה הייתה בראשיתה ודברים רבים ובתחומים שונים שנראים לבני דורך כבסיסים ומובנים מאליהם – לא היו קיימים אז. בשנים הראשונות להקמת המדינה דברים רבים כמו חוגים ופעילויות שלך נראים בסיסים לא היו קיימים. רוב הפעילות של הילדים הייתה בסביבת הבית במשחקי כדור או משחקים כמו תופסת או מחבואים שלא דורשת מגרשים מיוחדים לפעילות.

כפי שציינתי, ילדותי עברה במעברה. התנאים היו מוגבלים ובלתי נוחים. בעיקר אני זוכר שבכדי ללכת לשירותים הייתי צריך לצאת מהאוהל ולגשת למרכז המחנה בכל מזג אוויר, קשה במיוחד היה לצאת בחורף כאשר מסביב היה בוץ. כאשר אמי הייתה רוחצת אותי היה צריך לחמם מים על פרימוס ולשטוף אותי בתוך גיגית. סיטואציה לא נעימה וחסרת פרטיות.

כפי שאתה יודע המדינה התקדמה, התפתחה ואיתה האפשרויות והטכנולוגיה והתנאים כיום שונים לחלוטין.

הזוית האישית

רועי: נהניתי מאוד לשמוע על העבר של סבא ועל הילדות שלו.

סבא: הייתה זו הזדמנות לספר לנכדי על ההיסטוריה המשפחתית שלנו ועל השינויים שעברה המדינה והעולם בכלל. ניסיתי לרתק אותו ולהתמקד בדברים הבסיסיים והשוני מהתקופה שלי כילד לעומת שלו היום.