מאגר סיפורי מורשת

השירות שלי בצנחנים במשך כ-35 שנה בסדיר, בקבע ובמילואים.

 

השירות שלי, ללא ספק היה חלק חשוב ומאתגר בחיי .התגייסתי באוגוסט  1954 לצנחנים , גדוד 890 בפיקודו של אריק שרון (ז"ל ) . התקופה הזאת משנת 1952 ועד 1954, היו שנים קשות ביותר למדינה. הערבים לא מקבלים  את כישלונם במלחמת העצמאות והקמת מדינה יהודית. הם עושים הכל על מנת לחבל במדינה , ע"י הסתננויות, גניבות ורצח של חיילים ואזרחים . כל זאת בעידוד המדינות השכנות ירדן, מצרים, סוריה ולבנון.

 

צה"ל מתקשה לתת הגנה ותשובה מתאימה למצב. לכן, בתחילת 1954 מוקמת יחידה 101 בפיקודו של אריק שרון (ז"ל). לאחר מכן יחידה 101 חוברת לגדוד 890 בפיקודו של אריק שרון (ז"ל). גדוד 890 מקבל על עצמו אחריות לפתרון המצב, ע"י פעולות תגמול על כל פיגוע. אני השתתפתי בפעולות התגמול גם כחייל וגם כקצין

 

שתי פעולות שלקחתי בהן חלק חשוב הן: הראשונה חץ שחור בעזה. אני בכוח הפורץ ומפעיל בזוקה (לראשונה בהיסטוריה של צה"ל), בהצלחה. פברואר 1955. השנייה בתור קצין בפעולת ערנדל (מבצע גוליבר ) בשנת 1956. לאחר שכוח הפריצה הראשון נפגע ונעצר כולל המ"פ אלישע שלם שנפצע ,אני בראש החוליה שלי פורץ את שער המשטרה. יתר הכוחות נכנסים אחרי ומשתלטים על המשטרה. עד היום אני שומר למזכרת  את החגורה של מפקד המשטרה שברח עם כניסתנו למשטרה. האקדח שלו שימש אותי מספר שנים.

 

במבצע קדש 1956 הייתי מפקד מחלקה. צנחתי עם הגדוד בפיקודו של רפול (ז"ל) בסיני ליד מעבר המיתלה. לאחר קרב המיתלה שהמחלקה שלי לא השתתפה בו. המשכנו דרומה לאורך התעלה והיינו בין הראשונים בכיבוש והשתלטות על שארם א-שייך. לאחר מבצע קדש קודמתי לתפקיד סמ"פ . עם התקרב תאריך השחרור מהסדיר, רפול המליץ לי לחתום קבע ולהישאר בצבא וכצ'ופר אשתתף בקורס דאייה. ההמלצה התקבלה. קורס הדאייה הייתה חוויה מדהימה , מעבר להטסת הדאון למדנו הרבה על מזג האוויר, רוחות ,עננים וטרמיקות. הקורס גם נתן לי אפשרות להטיס מטוס קל כטייס משנה.

 

עד היום שאני צופה ורואה אותן תופסות טרמיקות , אני נזכר באותן טיסות סולו בדאון כמו ציפור בשמיים. חתמתי קבע. במרץ 1958 נישאתי לבחירת ליבי עדנה. בספטמבר 1958 נולד בנינו הבכור עופר. לאחר תקופה כסמ"פ אני מקבל עלי את תפקיד מ"פ המסייעת שבין השאר משרתים בקו העירוני בירושלים , שהיה מעניין ומאתגר. קיבלנו ציון גבוה ממפקד החטיבה המרחבית מתי פלד.

 

את סיום שירותי בצבא קבע, אני עושה בקורס מ"פ  שכלל בין השאר חבר'ה מהפלמ"ח כמו חיים גורי. לאחר קורס מ"פ ,אני משתחרר ועובר לשרת כמ"פ מסייעת בגדוד מילואים של הצנחנים. לאחר מספר שנים קודמתי לתפקיד סמג"ד (סגן מפקד גדוד). בקיבוץ ( אני ומשפחתי מקיבוץ גבעת ברנר). אני עובד במפעל "רימון"  , מפעל מזון. ביוני 1962 נולד בני ערן (אבא של אלי). ינואר 1965 נולדה ביתי לימור.

 

בשנת 1967 אני מתחיל את לימודיי בטכניון (הנדסת מזון) ואז פורצת מלחמת ששת הימים. אני סמג"ד ואפרים ברנד מג"ד בגדוד 57. אנחנו משתתפים במבצע הגדול והמפורסם באום כתף בפיקודו של אריק שרון. במבצע זה אני משמש כמפקד הכוח. אך אין לחימה משמעותית. לאחר מכן, אנחנו עוברים צפונה ומשתתפים בכיבוש רמת הגולן. אנחנו עולים  מהאון ותל קציר ומשתלטים על תאופיק ולאחר מכן יורדים ומשתלטים על אל-חמה . כאשר אחרינו מספר חברי קיבוצים עם דגלי ישראל.

 

עם סיום המלחמה, אני חוזר ללימודי בטכניון. תוך כדי לימודים, אני נקרא למילואים כמג"ד בבקעת הירדן. התקופה הזאת נקראת מלחמת ההתשה, שמתרחשת בעיקר בסיני ,לאורך תעלת סואץ, בקעת הירדן ובית שאן. השירות בבקעה היה מלא בפעילויות קרביות, מארבים, מרדפים ותקריות שונות . ולצערי הרב, גם בהרוגים ופצועים.

 

עם סיום לימודי בטכניון, אני חוזר לעבודה במפעל רימון כטכנולוג מזון. במאי 1971 נולדבני, רועי . באוקטובר 1973 פורצת מלחמת יום כיפור. אני בתפקיד סמג"ד. אנחנו פועלים בסיני , אחרי הקרבות בחווה הסינית. חוצים את תעלת סואץ לכיוון איסמעיליה. יש לנו היתקלויות ותקריות אך יחסית עם מעט נפגעים. ואנחנו מתמקמים מול הקומנדו המצרי. לאחר מספר תקריות ואבדות משני הצדדים, אנחנו מגיעים איתם להבנות לאחר פגישה אישית וכך שורר שקט בגזירה זו עד סוף המלחמה.

 

מספר חודשים לאחר גמר המלחמה , אני מקבל את הפיקוד על הגדוד. מעבר לאימונים וארגון הגדוד אנחנו נקראים לשרת בקו הצפוני בין מטולה להר דב . גם הפעם בפעילות בצפון גדושה באירועים בעיקר בהר דב ובכפר הלבנוני שובה ששרץ במחבלים. לצערי יש לנו הרוגים ופצועים. אך, אנחנו מקבלים גב ויחס טוב מאד מהצבא והערכה רבה לפעילות שלנו .

 

לאחר כשנתיים וחצי ,אני מעביר את הגדוד לשלומי דקל ומתמנה לסגן מפקד החטיבה בפיקודו של אלישע שלם (שהיה מפקדי גם בסדיר). ביולי 1977 נולדה ביתי ענבל כשאני במילואים בצאלים. לאחר כשנתיים, אני עוזב את חטיבת הצנחנים ועובר להיות קצין מטה בפיקוד המרכז תחת פיקודם של ידידי משה וחצי (שהיה גם מפקדי במילואים בתקופה מסוימת) ואחריו אמנון ליפקין שחק. זאת הייתה תקופה מאד מעניינת ,לראות את הצבא ממקום אחר וגבוה .

 

בשנת 1982 במלחמת לבנון לא השתתפנו פיזית. בני ערן (אבא של אלי) השתתף  במסגרת יחידתו שלדג . עם גמר המלחמה סיירנו באזור הקרבות וראינו את הטרגדיה האדירה של המדינה הכל כך יפה ומעניינת לבנון. בשנת 1990 אני פורש סופית מהצבא בהרגשה טובה מאד !אני מקבל הוקרה מלאה מפיקודיי ומפקדיי בסדיר ,בקבע ובמילואים. כמו כן , למזלי הגדול ,לא נפגעתי ולא נפצעתי כל השירות למרות שלל הכדורים והרסיסים שרדפו אותי . כמובן , המון תודות לרעייתי עדנה והילדים שעברו בכבוד רב את כל התקופות הלא קלות ועזרו לי בכך מאד. 

תשע"ה