מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של סבי יעקב סדק

סבי יעקב בצעירותו
פסל של בת הים של ורשה
החיים בגולה והעלייה לארץ מפי סבי יעקב

סבי יעקוב נולד בורשה ב-6 ליוני 1931. עד 1938 חי חיים של ילד מאושר עם משפחה מאושרת. בשנת 1939 גמר את כיתה א' בבית ספר יהודי בורשה, במלחמה בית ספר זה הוחלף ברכבת שהובילה למחנה ההשמדה אשוויץ. בית ספר היה אחד בתי הספר היפים והמושקעים.

בשנת 1939 פרצה המלחמה והגרמנים הפגיזו את ורשה, במיוחד את הרחוב בו היה ביתי, הם שרפו את כל הבתים ברחוב. באותו זמן ברחתי מהפגזה לרחוב אחר ושם לקחו אותי עם יתר ילדי ורשה לצלב האדום הרוסי. בערב כשהשתתקו ההפגזות, אישה מהצלב האדום החזירה את כל הילדים לבתיהם, אני הייתי האחרון. בכניסה לרחובי הבחנתי כי כל הרחוב היה שרוף, הכל היה אש ולא היה לי היכן לגור לכן, החזירו אותי לצלב האדום. בדרך פגשתי את שכנתי וביקשתי ממנה שאם תראה את משפחתי שתספר להם שאני נמצא בצלב האדום. למחרת אבי בא וביקר אות בצלב האדום, הוא יכל לקחת אותי לביתי ולהביא לי רק משהו לאכול. באחד הימים כשחזרנו לצלב האדום כבר לא מצאתי את המבנה, הגרמנים הפציצו אותו וכולם נהרגו.

 בצעירותי

תמונה 1

בהמשך גרנו בבתים הרוסים ובסתיו 1939 ברחנו לצבא הרוסי שם גרנו בבתי כנסת. משם עברנו ליישוב חקלאי יהודי ששמו זלבה, ואחרי שנה ב – 1940 חזרנו לפולין. לילה אחד באו חיילים רוסים והכניסו אותנו לקרונות והעבירו אותנו למחנות עבודה בסיביר שם היינו. ב – 1941 שחרו אותנו ממחנה העבודה ועברנו לגור בסביבה של הים הכספי בכפר דייגים ששמו רוזדור. בכפר גרנו עד 1943 אמי, אבי ואני. ב – 1943 לקחו את אבי לצבא ובשנת 1944 קיבלנו הודעה שהוא נפטר או נעדר.

בשנת 1946 בתור אזרחים פולניים היה לנו אישור, אבל כשאבי התגייס לצבא הוא לקח איתו את כל התעודות והאישורים לצאת מרוסיה. לכן, נסעתי לבניין העיירה שגרתי בה בשביל לקבל אישור לצאת לפולין, שם פגשתי את מנהלת בית הספר שלי ובעלה שהיה רב אלוף ולכן היו להם הרבה זכויות. היא רצתה לגדל אותי כבן שלה וסירבתי ורציתי לחזור לפולין לביתי, קיבלתי אוכל, כסף ובגדים ובעזרת הכסף קניתי תעודה ואישור יציאה לי ולאמי. בשנת 1946 יצאנו מברית המועצות והגענו לעיר קטביץ בפולין, בעיר היינו בקיבוץ של ילדים בגילי ששמו בורוחוב ושם הכינו אותנו לעלייה לארץ. יום אחד אמי באה בריצה לקיבוץ וסיפרה שאבי מחפש אותנו, מיד קמתי ועזבתי את הקיבוץ ולפי הכתובת שקיבלנו ניסינו להגיע לאבי, שם (בכתובת) נפגשתי מאושר עם אבי הנעדר.

בשנת 1948 בהקמת מדינת ישראל נסעתי מהעיר לשגרירות פולין בורשה להתגייס לצבא של ארץ ישראל. בגלל גילי הקטן חזרתי לביתי בשביל אישור הורים, הוריי לא הסכימו ובגלל זה לא הגעתי לארץ ישראל.

בשנת 1957 סבי עלה לארץ ישראל ולכן עליתי איתו יחדיו. בשנת 1958 כבר התגייסתי לצבא. בגלל שהייתי בצבא בפולין 3 שנים והוריי היו מבוגרים שירתתי רק 3 חודשים. אחר כך התקבלתי להיות קצין חשמל לצים (חברת ספנות) והיום אני בן אדם מבוגר, מאושר, עם נכדים כמו אחיי ואני.

הזוית האישית

יהב גור אריה השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ומביא את סיפורו של סבא יעקב סדק.

יעקב תרם סיפור נוסף למאגר המורשת: אחרי השואה

מילון

צלב אדום
ארגון סיוע בין לאומי

ציטוטים

”"יום אחד אמי סיפרה שאבי מחפש אותנו, מיד קמתי ועזבתי את הקיבוץ ונסענו לפגוש אותו"“

הקשר הרב דורי