מאגר סיפורי מורשת

סבא יעקב נולד בליטה בשנת  1950, להוריו זלמן ואיטה סאולקין גם ילידי ליטה. בשנת 1957, הלך לבית הספר. ובשנת 1967, סיים למודים והמשך ללמוד באוניברסיטה של וילנה. בשנת 1973, עלה לישראל  והתחיל לעבוד בתעשיה אווירית. עבד במשך 43 שנים.

משנת 2017, סבא גימלאי שמרבה לבלות חו"ל. אחד הטיולים המעניינים הייתה נסיעה לאתיופיה. באתיופיה סבא ביקר שבטים מקומיים. יש 16 שבטים שונים במדינה. חלק מהשבטים מקומיים וחלק נודדו מסודן.

ילדותו של סבא יעקב

סבא מספר שילדותו בליטא היתה טובה. היו לו הרבה חברים. בבוקר היו לומדים בבית ספר יסודי ובערב היו הולכים לחוגים. בכיתה היו כ- 36 תלמידים מאותה שכבת גיל. בנים ובנות למדו יחד. היה חינוך קפדני. לתלמידים היתה יראת כבוד כלפי המורה. סבא אהב מאוד ללמוד היסטוריה וגיאוגרפיה, מה שמסביר לי את אהבתו לטיולים בעולם.

סבא זוכר שהיה להם בית קולנוע "כרוניקה" שהקרין סרטים דוקומנטרים משעה 10 בבוקר. מי שרכש כרטיס כניסה מותר היה לו לשבת ולראות בכרטיס אחד את כל הסרטים שמוקרנים עד שעה 16:00. סבא עשה לו מנהג בכל יום ראשון ללכת משעה 10 לקולנוע כדי לצפות בסרטים החדשים שהקרינו. הוא היה בורח מביה"ס בכל יום ראשון. סבא אהב בעיקר סרטים על אפריקה וחלם לטייל בספארי שבאפריקה, חלום שהגשים לפני שנתיים (2016).

סבא סיים בית ספר יסודי בשנת 1965 והמשיך ללמוד בתיכון. מול בית ספר התיכון היה בית סוהר עירוני בו ישב מנחם בגין כאסיר ציון. סבא מאוד אהב ללמוד פיסיקה בביה"ס וכמובן גם היסטוריה וגיאוגרפיה. ועדיין המשיך לברוח בכל יום ראשון בשעה 10:00 מביה"ס וללכת לקולנוע.

סבא וסבתא מתחתנים

סבתא אליאונורה וסבא יעקב למדו באותה הכיתה בתיכון. לסבא הייתה חברה גויה בשם אירנה ואמא של סבא איטה לא אהבה את זה שהוא בקשר עם נערה לא יהודיה, ולכן הוא נפרד ממנה. הוא החל קשר חדש עם נערה יהודיה בת כיתתו אותה הכיר כבר 3 שנים, ולימים הפכה להיות אישתו. הם נישאו בשנת 1971 בבניין העירייה וחגיגת החתונה התקיימה במסעדה, כנהוג באותם ימים. רק היהודיים הדתיים הקפידו על חתונה יהודת ואילו האחרים נישאו בעירייה. סבא מספר שיש לו זוג חברים מוילנה שחוגגים השנה יובל לנישואיהם ועושים חופה וקידושין. אילו סבתא הייתה בחיים, גם הם היו עושים זאת.

עלייה לארץ והתאקלמות

הוריו של סבא עלו לארץ בשנת 1972. סבא וסבתא שהיו בתחילת נישואיהם העדיפו לא לעלות איתם ולהמתין מעט, מכיוון שסבתא היתה בהיריון ופחדה מתלאות הדרך לארץ. הם עלו שנה לאחר מכן ב- 4 ביוני 1973, עם תינוקת בת 10 חודשים, הישר לנהריה. במשך 9 חודשים, למדו עברית באולפן בנהריה ולאחר מכן עברו לגור ברחובות, שם סבא גר עד היום.

בדצמבר 1973, סבא החל לעבוד בתעשייה האווירית במחלקה לעיבוד שבבים, ועבד שם עד שנת 2016, כשניהל את המחלקה.

סבתא אלינורה נשארה בבית לגדל את הילדים. בשנת 1976, נולד בנם השני חגי (אבא שלי) ורק בשנת 1978, סבתא החלה לעבוד במפעל תדיראן ושם עבדה עד מותה בשנת 2008.

החיים בעיר רחובות

סבא נהנה לגור ברחובות יש לו הרבה חברים שהוא מרבה להיפגש אתם. הוא וחבריו נוסעים לחוף הים בראשון לציון ובאשדוד פעם בחודש הוא נוסע לים המלח. הם גם הולכים לבית קולנוע לראות סרטים ולהופעות. בשביל סבא, המגורים ברחובות נוחים מאוד. הבן שלו חגי גר בגדרה והבת שלו יונה בנס ציונה.

כיום סבא גמלאי של התעשייה האווירית שם עבד 43 שנים.

אהבתו של סבא לטיולים בעולם

מאז ילדותו, סבא אהב ללמוד על מקומות בעולם, להכיר תרבויות שונות, אנשים מקומיים ואוכל מקומי. אהבתו התחילה עוד מסרטי הקולנוע שהיה צופה בהם בכל יום ראשון בילדותו.

סבא טייל במדינות רבות בעולם. באירופה: בכל המדינות, באסיה: ברוב המדינות למעט מדינות ערב שלהן אין לישראלים רשות להיכנס), באפריקה: רוב המדינות, ובאמריקה הצפונית: ארה"ב וקנדה ובאמריקה הדרומית ביקר ב-5 מדינות: ארגנטינה, צ'ילי, פרו, קולומביה וברזיל. מקומות שסבא עדיין לא ביקר בהן: אוסטרליה וניו זילנד, אנטארטיקה  ומקומות נוספים שהיה רוצה לבקר בהם. היעד הבא לעשות שייט בנהרות בריין.

טיולים שהכי זכורים לסבא בחוויה האישית, הם הטיולים לספארי בדרום אפריקה והטיול לאתיופיה.

הזוית האישית

אלון: היה לי כיף מאוד עם סבא שלי. תודה לסבא שהגיע וסיפר לי את סיפורו. היה לי כיף להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי.

יעקב: לא חשבתי שאני בנוי לתכנית כזו. הקשר שלי עם הילדים והנכדים לא היה מספיק קרוב והדוק… בעקבות התכנית הבנתי כמה הפסדתי. לפחות הנכד הקטן שלי קיבל את תשומת ליבי. הוא זכה ואני זכיתי.