מאגר סיפורי מורשת

סבי היה בעל מפעלי פלדה ברוסיה והיה איש אמיד מאוד. בעקבות הפרעות ביהודים בתחילת המאה 19 החליט למכור את כל רכושו ולעלות  עם המשפחה לארץ ישראל. המשפחה מנתה 7 נפשות בת בכורה שעלתה עם המשפחה לארץ אבל חזרה באותה אונייה לרוסיה עקב הצעה לניהול ביה"ס ברוסיה. כעבור כמה שנים נפטרה ממגפת טיפוס שהייתה ברוסיה . בנוסף, ארבעת  הבנים מגיל שנתיים, שש, עשר ושלוש עשרה.

סבי הגיע לארץ ישראל עם כל המשפחה וברכוש גדול (כמיליון נפוליאון זהב ) וחיפש להשקיע כספים. במקביל חיפש להתיישב ולרכוש נחלה באחת המושבות שהיו אז בארץ . בין ההצעות שקיבל הייתה הצעה לרכוש בהר הכרמל בחיפה את אדמות אחוזה והכרמל הצרפתי, אבל, בביקור במקום מצא שההר והאדמות מכוסים סלעים ואבנים וההחלטה הייתה לרדת מההצעה הזאת .

לצורך חיפוש אחר נחלה שכר כרכרה סגורה (דיליג'נס).  המשפחה היגיעה  למנחמיה וסבתי לא אהבה את המקום בגלל היתושים  מהם סבלו  בלילה. וכך המשיכו והגיעו לסג'רה.

הלילה בסג'רה היה נעים עם מזג אויר קריר וסבתי החליטה כי זה המקום שבו היא רוצה להתמקם. סבי, במקום לקבל נחלה כמו כולם מהברון רוטשילד בחר לרכוש בכסף מזומן ארבע נחלות כל אחת בת 250 דונם ולוותר על קבלת טובות הנאה מהברון. נרכשו כלי עבודה , סוסים וכל הציוד הנדרש. האדמה נחרשה ונזרעה והחלה תקופה ל חיי איכרות בסג'רה.

אבי גדל ובגר במושבה והוכשר להיות איכר כמו יתר בני גילו במושבה. בבגרותו עבד במשק המשפחה ולימים בהגיעו לנישואים הקים את משפחתו במושבה. אימי, אף הייתה ילידת רוסיה ב-1912 בעקבות הפרעות ביהודים ברוסיה עלתה משפחתה לארץ ישראל. בשנת 1920 והתמקמה בעיר חיפה. אחד הדודים מבני משפחתה של אימי היה במקצועו עגלון. בימים ההם העגלות היו מעץ כולל הגלגלים ויצור ותיקון הגלגלים מקצוע בפני עצמו. אותו דוד התמקם בטבריה ופתח שם בית מלאכה לתיקון ויצור גלגלי עץ. אבי היה לקוח של אותו דוד והיה מזדמן מעת לעת לבית המלאכה ושם באחת החופשות אימי התארחה בבית הדוד וכך נולדה ובשלה אהבתם שהביאה להקמת משפחה במושבה.

 חזרה לקיבוץ-וגיוס לצה"ל

עם  סיום הלימודים הצטרפתי לאחותי הגדולה בקבוצת כנרת ומשם התגייסתי לצה"ל. עם שחרורי, חזרתי לקבוצת כנרת כחבר. לאחר כשנה נתבקשתי ע"י איחוד הקבוצות והקיבוצים לחזור לשרת בצבא וחתמתי על שירות קבע לשנת שירות .נשארתי  וחזרתי לקבוצת כנרת בתום שנת השירות.

במסגרת היותי המארח של קבוצות שחיינים שהגיעו לצליחת הכנרת ב1962 הכרתי את רעייתי לעתיד ומאז ועד היום 52 שנה אנחנו ביחד הקמנו משפחה עם 4 ילדים: נבות ,דנה ,מאיה וערן. כיום אנחנו סבים ל-7 נכדים.

ב1963 התיישבנו במושב נאות הכיכר והיינו בין ראשוני מקימי המושב בערבת סדום. בנאות הכיכר ריכזתי את עדר הבקר לבשר. ושם גם נולד נבות בננו הבכור.

ב-1965 עזבנו את נאות הכיכר עברנו להתגורר בבאר שבע ועברתי לעבוד כנהג ברכב כבד (על רכבת-שזהו רכב סמיטריילר עם שתי עגלות טריילר סה"כ באורך 22 מטר) הובלתי  אשלג ממפעלי ים המלח בסדום לנמל אילת.

בשנת 1972 רכשנו משק במושב קדרון ומאז אנחנו 42 שנה במושב קדרון. במושב התבססנו על משק חי והקמנו עדר עיזים וכבשים ומחלבה למוצרי חלב עיזים ובמקביל הקמנו מכוורת .

בשנים 1983-1980 ניהלתי את כל מערך השדה של סייסמיקה-החברה לחיפושי נפט בארץ.

לאחר מכן בשנים 1993 -1995 ניהלתי את כל מערך טיולי הג'יפים של החברה כסמנכ"ל וכמורה דרך.

בשנים 1996 עד 1999 ניהלתי את הקמת המסעדה התת-מית כוכב הים האדום באילת.

כיום יש לנו במשק מכוורת דבורים ואילו עדר העזים והכבשים החזיק מעמד עד למחצית השנה הזאת וחוסל.

תשע"ד