מאגר סיפורי מורשת

סבי ז'ק נולד במרוקו בעיר רבאט בתאריך 25.1.1944 שפת אם שדוברה בביתו היא צרפתית וגם ערבית יהודית מרוקאית. סבא מספר:

הוריי

"אבי יוסף ז"ל ואמי כמייל נולדו במרוקו. אבי נולד בסלה ואמי ברבאט (הם בני דודים מדרגה שלישית). הורי התחתנו בסלה בשנת 1939. נולדו להוריי חמישה ילדים: שמואל, ז'ק, מרים, אשר, ודדה. לאבי היה מפעל משגשג של יצור בגדים. יעוד המפעל היה לספק מדים לצבא למשטרה ולאזרחים. אמי הייתה עקרת בית במשך כל חייה.

בביתי היו כמה וכמה מנהגים מיוחדים וביניהם חגים שחגגנו בהווי מסורתי וביניהם גם היו מאכלים מיוחדים כמו קוסקוס, טז'ין, מאכלים בשריים….. וכמובן מתוקים (מופלטות וספינז' וסוגי עוגיות)."

הילדות

סבי גדל בין סוף מלחמת העולם השנייה (השואה) לבין התקומה של מדינת ישראל. סבי למד בבית הספר "אליאנס" ולאחר מכן שנה ראשונה משפטים למסחר. במרץ 1959 סבי גוייס למחתרת ולהעפלה בצפון אפריקה למטרת עליית יהודי מרוקו.

סבא מספר: "בשנת 1961 נקראתי לפתור בעיה: בחורה ממשפחת העולים ארצה סירבה לעלות משום שהיה לה חבר ערבי. הואיל והיו לי יחסים טובים עם בני משפחה זו, היה ביכולתי להשפיע ולשכנע, לכן קיבלתי את הסכמתה של הבחורה לעזוב את החבר המוסלמי ולעלות ארצה. (היא לא ידעה על החבר המוסלמי שהוא שירת בשירותי הביטחון של מרוקו). הבחורה ובני משפחתה נאסרו ונחקרו. כשנודע לי על מצבם הודעתי למפעיל שלי והצליחו להוציא אותה ממעצר בערבות ביום שישי שלאחר מכן.

באותו ערב כשכל משפחתי מסובין מסביב לשולחן השבת, השליח הגיע לבית הורי ומודיע לי ש"נשרפתי" (יכול להיות שגילו שאני שותף למזימה) וחובה עליי לצאת ממרוקו מהר ככל האפשר.

העלייה

לקחתי על עצמי את המשימה להעביר את הבחורה כבת זוגתי ובתאריך 21.6.1961 הגענו בטיסה לפריז ונלקחנו לשגרירות ולאחר תחקיר הפלגנו באוניית "הרצל" והגענו לארץ בתאריך 2.7.1961. לאחר מספר שעות של בירורים אומתו הדברים וכל אחד מאיתנו פנה לדרכו עד היום הזה. כאשר הגעתי לארץ התגוררתי אצל בן דודתי שהיה בתקופה זו רב העיר של בת ים.

כדאי לציין מה עלה בגורל משפחתי בעקבות כל זה: משפחתי נאלצה לעזוב את מרוקו ולעלות לארץ מתוך פחד שלא יאונה להם רע. משפחתי עלתה ארצה שלושה חודשים לאחר עלייתי (בערב יום הכיפורים).

בהגיעי ארצה למדתי ליטוש יהלומים בוא אני עוסק עד היום כחבר בורסת היהלומים.

הקמת המשפחה

בשנת 1967 הכרתי את אשתי פנינה, בתאריך 2.7.1968, שבע שנים בדיוק לאחר עלייתי ארצה, התחתנתי והקמנו משפחה לתפארת ובה שלושה ילדים ושישה נכדים.

בשנת 1972 הקמתי מפעל לליטוש יהלומים. בשנת 1975 קודשתי לבונים החופשיים ללשכת אביב, בנושא הפדרציה הספרדית בו הייתי ציר קונגרס. שם הייתי יושב ראש המלגות הארצי וחילקתי מלגות לסטודנטים לאוניברסיטה ומלגות לדוקטורנטים וגם לפרופסורים. כיום אני גמלאי, מבקר בבורסה ועוסק במסחר.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר דבורה עומר בכפר סבא, התשפ"א, בהנחיית המורה המובילה זהבה לוגסי.