מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ בשנת 1949 עם הורי מאלכסנדריה שבמצרים. הגענו לאוהלים בבאר יעקב ולאחר שנה עברנו לגור בעיר לוד. אבי התגייס למשטרה ואמי עבדה בסוכנות היהודית.

אנחנו משפחה של שלושה בנים. בגיל 10 התחלנו לעבוד בחופשים, בחלוקת לחם על ידי עגלה עם סוס. התמונות האלה זכורות לי עד היום. כשהייתי חוזר מהעבודה כפות הידיים שלי היו אדומות עם קילופי עור. בסוף השבוע קיבלתי את השכר שלי ובשבת הלכתי לסרט עם חברים ואכלתי חצי מנת פלפל. במהלך השבוע היו הילדים מתאספים ואני הייתי מספר את הסרט במלואו וכולם היו מרגישים כאילו הם היו בסרט.

בבית הוריי הייתה לנו גינה גדולה בה גידלנו ירקות ועצי פרי. בגינה היו גם תרנגולות, פרות ועיזים שעזרו לכלכלת הבית וכך יכולנו לאכול גם ירקות ופירות, ביצים וחלב מהפרות והעיזים. בגיל 13, בחופש הגדול, אני ואחי עבדנו בדרום הארץ במושב תפרח בקטיף ענבים. במושב היינו ישנים על מזרון על הרצפה. בסוף השבוע אבי היה מגיע כדי להסיע אותנו הביתה ללוד. את כל הכסף היינו נותנים להורים כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

הדברים שזכורים לי במיוחד הם שההורים שלי עבדו קשה ועיקר הטיפול בי נעשה על ידי אחיי הבוגרים, שעזרו לי בלימודים והיו  מכינים לי אוכל. היות ולא היה לנו הרבה  כסף, הצ'יפס והביצים היה המאכל היום יומי. בסוף שבוע בארוחת יום השישי זכינו לארוחה שכוללת שוק של עוף.

אני זוכר שהינו הולכים לישון בשעות המוקדמות כי לא הייתה טלוויזיה. בערב היינו מתאספים סביב השולחן ואבי היה שואל אותנו אם סיימנו את שיעורי הבית. ישנו, שלושת האחים, בחדר קטן: אני ואחי במיטה אחת, ואחי הגדול במיטה נפרדת. ההורים שלי ישנו במטבח שזה היה גם הסלון.

בגיל 17 במסיבת סיום התיכון הכרתי את איילה ומאז עד היום אנחנו ביחד.

שרתי בצבא בחיל האוויר. לאחר השרות התחתנתי עם אילה שהיא היום הסבתא של נכדי יהלי.

הזוית האישית

יהלי: אני רוצה לאחל לסבא שימשיך להיות הסבא הכי טוב שיש, ושנהניתי להיות איתו בתוכנית הקשר הרב דורי ולמדתי על הימים הקשים בתקופת העליה לארץ ועל כל סיפור החיים שלו.

יוסי: מאוד היה חשוב לי שהנכד שלי יהלי יבין את הימים הלא קלים שגידלנו את הילדים. מאוד שמחתי שנשאלו הרבה שאלות מהנכד זה עניין אותו מאוד והרגשתי שהיה חשוב ליהלי לשמוע כל סיפור מהחיים שלי.