מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של יהודה פלד

סבא יהודה וגוני פלד
יהודה פלד בילדותו
תקציר חייו ומנהגים בבית ובחצר ביתו

סבא יהודה פלד מספר לנכדתו גוני.

אלו הם חיי

נולדתי בסלובקיה בשנת 1946 להורי איבי ואלכסנדר פלדמר. בעודי תינוק בן שנתיים עלינו לארץ ישראל בסוף שנת 1948.

אני בילדותי עם הורי

תמונה 1

גרנו בנתניה, שם למדתי בבית הספר העממי ביאליק ולאחר מכן בתיכון טשרניחובסקי. בן 18 התגייסתי לחייל האוויר ולאחר אימונים רבים בבית הספר לטיסה הוענקו לי כנפי טייס.

בצעירותי

תמונה 2

בשנת 1970 נישאתי לבלהה – נצר לביל"ויים שהקימו את הישוב ראשון לציון. לאחר שירות של 6 שנים פרשתי לחיים האזרחיים והמשכתי בעבודה כטייס חקלאי במשך כ- 15 שנים. בשנת 1973 נולד בני הבכור שי אבא של עידן וענבר, ובשנת 1976 נולד בני השני גדעון אבא של גוני, יולי ורותם נכדיי.

נהניתי ואהבתי את העיסוק בטייס והמשכתי לטוס עוד שנים רבות. בשנת 1992 הקמתי ביחד עם שותפה עסק לניקיון ואחזקת מבני הייטק. בשנת 2014 מכרנו את החברה ויצאתי לגמלאות.

מאז שיצאתי לגמלאות אני עוסק בדברים שמעניינים אותי כמו נגינה בסקסופון, גידול כרם ליין, כרם זיתים וייצור יין ביקב הבייתי שלנו.

מנהגים ותרבות אצלנו בבית ובחצר

אנו גרים במשק ”חצי משפחה" זאת אומרת בני הצעיר, אשתו וילדיהם. בכל יום חמישי אנו נפגשים לארוחת צהריים משותפת: סבא, סבתא ונכדים. והמנהג החשוב, כל אחד ואחת מספר/ת דבר טוב שקרה באותו יום ודבר פחות טוב שקרה. לאחר הארוחה הנכדים נשארים למשחקים, השתוללות, שעורי נגינה ושיחות ביניהם (לפעמים אני שומע חלקי שיחות שאותם אני לא מבין: דיבור מהיר מדי, שימוש בביטויים מודרניים לא מוכרים לי, שימוש מוגזם במילים: כזה, כאילו ואז…)

מדיי יום שישי בכל שבועיים אנו מקיימים ארוחת ערב משפחתית בביתנו, הארוחה מתחילה בהרמת כוסית ובברכות לכבוד אירוע שנחגג לאחרונה כמו: יום הולדת, סיום שנה, סיום קורס, קונצרטים מוצלחים שניגנתי בהם ועוד, בנוסף אנו מדברים על נושאים חשובים (ברומו של עולם). בכל יום רביעי גוני נכדתי הבכורה מקיימת אצלנו בבית שיעור בפסנתר. המשפחה שלנו היא משפחה מוסיקלית כל אחת ואחד מנגן בכלי נגינה שונה: עידן (הנכד הבכור) – טרומבון, ענבר (הנכד השני) – קלרינט, גוני (הנכדה הבכורה) – חליל, פסנתר ויולי ורותם עדיין צעירים מכדיי לנגן… (אבל גם הם ינגנו בזמן המתאים להם).

סבתא בלהה (אשתי) היא אומנית בוגרת האקדמיה לאומנות (קרמיקה) בצלאל שבירושלים והיא מקנה לנכדים את הגישה האומנותית והיצירתית לדברים. היא תמיד עומדת לצדם ולעזרתם של הנכדים בכל אירוע הקשור באומנות במסרגת הלימודים וגם בבית: ציור, פיסול, חשיבה יצירתית ויצרנית וכו'.

אנחנו גרים במשק חקלאי בו אנו מגדלים כרם זיתים (לשמן) וכרם ענבים לייצור יין אדום מזן "קברנה פראנק". כמו כן אנו מגדלים סוגים שונים של עצי פרי (תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, אנונה, אבוקדו, לימון, אגוזים וכו' ) לצריכה עצמית.

עובדים בחצר ביתנו

תמונה 3

אנו גם מגדלים גינת ירק הנמצאת ליד בייתנו. בחורפים אנחנו נוסעים לחופשות סקי (בדרך כלל באירופה) עם הבנים והנכדים. אחד המנהגים האהובים עלינו הוא לשבת סביב האח המבוערת לאחר ארוחות הערב המשותפות של ערב יום שישי. עוד אחד מהמנהגים שאנחנו אוהבים לנגן ביחד כל הכלים.

הסיפור שלי לא מסתיים אלה הוא רק מתחיל. אני מצפה לעוד שנים רבות של קשר רב דורי עם נכדיי.

המצגת שלנו

הזוית האישית

סבא יהודה: נהניתי לחוות את החוויה המשותפת עם נכדתי גוני.

גוני: היה לי כיף להיפגש עם סבא ולשמוע ממנו על מנהגי המשפחה.

מילון

כרם
כֶּרֶם הוא מטע שמגדלים בו עצי פרי מסוימים. בדרך כלל מתייחס המושג "כרם" למקום גידולן של גפנים, שפירותיהן, הענבים, משמשים למאכל ולייצור יין, אולם גם מטעי זיתים ושקדים מכונים כרמים.

ציטוטים

”הסיפור שלי לא מסתיים אלה הוא רק מתחיל.“

הקשר הרב דורי