מאגר סיפורי מורשת

שמי אומברטו עטיה, נולדתי בטריפולי שבלוב בשנת 1938 למשפחה בת 9 נפשות 5 בנים ו-2 בנות. אני לפני בן הזקונים.

ילדותי בלוב הייתה טובה. הרבתי לשחק עם אחיי במשחקים. אני זוכר שיצרנו בלון מקיבה של פרה, עטפנו בגרב ושיחקנו כדורגל.  באחד ממשחקנו כששיחקנו בכביש הכדור נפל לשטח ובו צמח סברס ושמעון גיסי ניסה להוציא את הכדור ומצא שם נחש. היו הרבה נחשים בחצר שלנו.  הייתה לנו חצר גדולה ושמענו את הכלב שלנו נובח וראינו נחש גדול גדול. אחי ז"ל תקע בנחש קלשון והרג אותו.

עלייה לארץ מלוב

כשהייתי בן 11, עלינו לארץ ביוני 1949 באוניה "קזרטה". ההפלגה נמשכה 6 ימים לנמל חיפה, משם לקחו אותנו לשער העליה והיינו שם שבוע ימים. משם העבירו אותנו לבית עולים "בית ליד" וגרנו שם באוהלים למשך שנה. מחנה "בית ליד" היה אחד משבעה מחנות העולים הראשונים שהוקמו בישראל כדי לקלוט עולים חדשים עד שיימצא להם פתרון דיור, הוא היה מחנה העולים הגדול ביותר. בחורף ירד שלג והאוהל שלנו עף עם הרוח. העבירו אותנו לאולם גדול עם כמה משפחות למשך שבוע עד שבנו פחונים ועברנו לשם. במשך הזמן הזה האבא ושני האחים הגדולים מצאו בית ערבי בכפר סביה שהיום נקרא אור יהודה. לאחר שנה עברנו לבית הערבי. למדתי שם עד כיתה ח' כי לא היה תיכון, והתיכון היה ביהוד ולא היה אפשר לנסוע לשם. אבא לא עבד, לכן יצאתי לעבוד כדי לעזור בבית עד שהתגייסתי.

שירות צבאי

התגייסתי לחיל הנדסה קרבית. עשיתי שירות מלא וכמובן הרבה מילואים.

נישואים

בשנת 1969 התחתנתי עם מלכה ועברנו לגור בבת ים, שם נולדו לי 2 ילדים- מיקי, הבן הבכור ופנינה (ששינתה את השם שלה לעמית). בשנת 1972 עזבנו את בת ים ו עברנו לראשון לציון לרחוב אהרון קרון ופה נולדה טלי. בשנת 1998 עברנו לרחוב החליל בראשון לציון, בשנה הזאת הפכתי לסבא- למיקי נולד בן בשם דור. שנה אחרי זה לעמית נולדה ילדה בשם סער. אחרי זה: אורן למיקי ב-2002, רן למיקי ב-2006, נועם (אני) לעמית ב-2008, ו-2012 נולד אלעד לטלי. אני אבא ל-3 ילדים וסבא לשישה נכדים (2 מהם בצבא). מיקי מנכ"ל חברת מכונות צילום וקעקוען, עמית מורה פרטית לאנגלית, וטלי שיננית.

הזוית האישית

נועם: נהנתי מאוד מהשתתפותי בתכנית הקשר הרב דורי. לא ידעתי על סיפור עלייתו של סבא לארץ וזה עניין אותי מאוד. היה כיף לעבוד עם סבא.

אומברטו: היה לי מאוד מהנה לבלות עוד זמן עם הנכד שלי. והיה לי כיף לספר את סיפורי.