מאגר סיפורי מורשת

אריה נולד בבית דגן, בן לשמעון וצביה מקייטן אשר עלו מתימן. אח לשלום וגאולה. בגיל שנה אמו של אריה (צביה ז"ל), הלכה לעולמה ואביו התחתן עם אחות אמו. היא זו שגידלה אותו עד קץ ימיה.   

בשנים הראשונות להקמת המדינה המצב הכלכלי היה קשה, גם המצב הכלכלי בבית היה קשה מאוד, משפחתו של אריה הייתה מתוחה, אביו היה עצבני מאוד ובעקבות זה אריה נענש רבות. לכן, נשלח אחיו הגדול בגיל צעיר מאוד לפנימייה. 

כעבור שנתיים אריה נפצע בפעילות מבצעית בגליל העליון, הצוות שלו חזר מפעילות מבצעית ובדרך התהפכו עם כלי הרכב. פציעתו של אריה הייתה קשה, הוא שהה חודשיים בגבס בכל גופו, בבית חולים "צפת". שיקומו ארך שנה, עקב הפציעה, שוחרר אריה מצה"ל והפך להיות נכה צה"ל.

אריה ושושנה נישאו באולם אירועים ברחובות.

יום אחד לאריה נמאס להיות נהג מונית, וחיפש עבודה חלופית. הוא נרשם לקורס מתקיני מחיצות גבס, והמשך למד עוד מקצועות באגף הבנייה כגון: צביעה, ריצוף, אינסטלציה ועוד… הוא עסק בעבודה זו כעשרים שנה. בעקבות התדרדרות במצבו הבריאותי ועקב הפציעה בצבא, חיפש עבודה יותר קלה ופשוטה. אריה קרא בעיתון מודעה שמחפשים אב בית בבית הספר "בית אור" וכך הגיע לעסוק שם. "בבית אור גיליתי הרבה אור בחיי! לדעתי, בעבודה בבית הספר, יש ערך מוסף לאדם מבוגר."