מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של אסיר ציון יוצא אתיופיה קייס טגבו איילה

התלמידים רחמים באדגילי ודבורה סולומון עם הקייסי ואשתו
קייס טגבו איילה ואשתו
סיפורו של אסיר ציון יוצא אתיופיה קייס טגבו איילה

סיפורו של אסיר ציון יוצא אתיופיה קייס טגבו איילה

קייס טגבו איילה מספר:.

"נולדתי בווגרה, לפי הספירה של האתיופים בשנת 1933. אימי באה מהצפון.  תקופה לאחר שנולדתי, היא חזרה צפונה לבית אביה. שם גדלתי ועבדתי, שמרתי על הבקר של סבא שלי, עבדתי שם. היו לנו הרבה פרות. אביה של אימי היה קייס. אחרי כמה שנים הלכתי ללמוד, במקום שנקרא"סמיי מנאטה", מקום של נזירים (קייסים). שם למדתי להיות קייס והצלחתי מאוד בלימודים. למדתי שם שבע שנים. למדנו לקרוא את התורה, למדנו את כל התפילות, הכל בעל פה….

אחרי סיום הלימודים חזרתי לווגרה, לארץ של אבא שלי. הארץ הייתה טובה, השוק היה קרוב, אפשר היה להגיע עם סוס או פרד."

זייטה איילה אשתו של הקייס מספרת: "קייס טגבו הוא מנהיג רוחני, מנהיג לאמונה. אמונה היא דרכה של התורה. אני שומעת ממנו דברי תורה וגם אני מספרת למי שרוצה לשמוע".

תמונה 1

קייס טגבו: "רוכשים לאשתי כבוד כאשת הקייס, כמו לקייס מכבדים גם אותה. תפקידו של הקייס הוא לשרת את העם. באירועים אנחנו מברכים ומתפללים, מחדירים בעם את האמונה שיש בבורא עולם – הבנה שרכוש עובר מן העולם הזה, האמונה נשארת".

המעצר

כשהתחילו בני העם לעזוב בדרך לארץ ישראל, היינו יושבים ומדברים על ירושלים, בכל מקום כהרגלנו, דיברנו על ירושלים, כנראה שרכלנים, שמעו את דברנו והלשינו עלינו… קבלתי מכתב הוזמנתי לראש העיר והוא שאל אותי: 'האם עודדת יהודים לעזוב לישראל?' ….. הוא פקד לעצור אותי ונעצרתי….. בליילה התחילו המכות. היכו אותי בכפות הרגליים, תלו אותי הפוך…. המעצר היה קשה, היו געגועים, "קודם כל לשמש – לאור יום. שם הייתי בחושך. את מנת האוכל של הכלא, את החלק שלי הייתי מחלק לאסירים לפי תור. את האוכל של הנוצרים אני לא אוכל. אשתי והילדים היו מביאים לי אוכל…"

להמשך סיפורו של הקייס טגבו , צפו הסרטון המצורף.

קייס טגבו מספר על בית הכנסת שלו בארץ

"יש לנו בית כנסת, אנחנו מתפללים בתור פעם בעברית ואחר כך בשפת הגעז, לכן מתקצר לנו זמן התפילה".

תמונה 2

בית הכנסת של קייס טגבו

תמונה 3

קייס טגבו מספר, שבדרכם לארץ ישראל ביקשו ממנו לזרוק את סיפרי התורה, אותם הביא עימו מאתיופיה. אני אמרתי להם:  יש אלוהים הוא לא נשאר באתיופיה, הוא איתנו כל הזמן, אני לא זורק את סיפרי התורה!".

תמונה 4

לסיפורו המלא של קייס טגבו

הסיפור תועד וצולם בהפקת חניכי פרויקט 'אברה', עמותת עצו"מ, באר שבע 2012: תכנית חברתית המפגישה אסירי ציון ופעילי עלייה יוצאי אתיופיה עם בני נוער במטרה לשפוך אור על תולדות עלייתם ארצה. התוכנית מאפשרת לאסירי ציון לספר את סיפורם ומעניקה לנוער את הזכות ליטול חלק בהפקת סרטים אודות פעילותם.

בימוי ועריכה: דוד גברו.

הזוית האישית

קייס טגבו: מודה לכם על שבאתם וחשבתם עלינו וכיבדתם אותנו.

רחמים באדגילי, דבורה סולומון: אנחנו מודים לך על שספרת לנו את כל מה שעבר עליך.

 

מילון

קייס כהן דת ביתא ישראל
כהן (געז: ካሀን, עברית: כהן; רבים: ካሀንት - "כהנת") הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל. הכהן לבדו מוסמך לפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות במסגרת ההיימנות. הליקה כהנת (ሊቀ ካሀንት - "כהן גדול"; רבים: ሊቃነ ካህናት - "ליקנה כהנת") הוא כהן הממונה כסמכות דתית עליונה, באזור רחב, וסמכותו גבוהה משל הכהנים המקומיים. התואר קסיס המתייחס במקור לכומר נשוי בכנסייה האתיופית הפך במרוצת הזמן שם נרדף בלשון היומיום לתואר כהן שיוחס לכמרים-נזירים. שימוש יומיומי זה בתואר קסיס חדר לשיח הביתא ישראלי והמונח החל לשמש כתואר גם לכהניה. עם עליית ביתא ישראל עבר המונח האמהרי "קסיס" התאמה לעברית ישראלית וכיום נפוץ השימוש בכינוי קס, או קייס, בלשון יחיד, וקסים או קייסים, בלשון רבים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”יש אלוהים, הוא לא נשאר באתיופיה הוא איתנו כל הזמן “

הקשר הרב דורי