מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחקי קליגר ואני גר באלונים, בפי נכדי אני נקרא: סבא יצחקי.

רציתי לשתף אותכם בעשור המשמעותי של חיי משנת בר המצווה ועד שחרורי מהצבא.

הכיתה שלי הייתה מחזור עשירי של בנים באלונים. היינו כיתות עם מספר מועט של ילדים,12 ילדים במחזור שחלקם היו ילדי חוץ, אשר נקלטו ממשפחות מכל הארץ. הילדים שנקלטו באו ממשפחות עם קשיים ובעיות שונות. בתקופתנו היה מקובל מאוד לעזור למשפחות בקשיים מחוץ לקיבוץ, הילדים היו נשלחים לקיבוץ ומתערים בחברה ובתרבות הקיבוצית. עד היום מאות ואלפי בוגרים סבים וסבתות החיים ברחבי הארץ התחנכו בתנועה הקיבוצית

בשנת בר- המצווה שלי היה מנהג שכיתת בני המצווה עושה משימות של תרומה ומתנסה במשימות של בגרות ועצמאות. קראנו למשימות אלו "מצוות".

לכיתה שלנו היו מספר מצוות לעשות:

1.א"ש לילה  {הליכה ביער סביב המשק בחושך}

2.עבודה באחד מענפי המשק במשך יום שלם.

3.נסיעה למשקים אחרים וארוח של ארבעה ימים.

4.יום עבודה בכיתה בהתנהלות עצמאית

5.מחנה עצמאי ביער של יומיים, ללא מבוגרים

6.שתילת עצים בגן המצוות.

7.שמירה במשק.

8.יום ללא מטפלת בבית הילדים.

9.הכנת מופע סיום לשנת הבר –  מצווה

10.ולסיום: מפקד קבלה לתנועה, מפקד וטקס אש שבו התקבלנו לנוער העובד והלומד.

בטקס האש קיבלנו פנקסי חבר לתנועה. מי שהעניק אותם היה דוד כהן שהקים את "הנוער העובד והלומד" בארץ (אבא של חבר המשק  מולה כהן).

בסיום שנת בר המצווה התקיים מופע לכל המשפחה עם ארוחה גדולה ומוזמנים רבים מחוץ למשק. הזמנה לאירוע הייתה רק של קרובי המשפחה מחוץ לקיבוץ.

זה היה אירוע גדול למשפחות,חלקם היו ללא סבים וסבתות כי חלקם הגדול הגיעו מאירופה ללא שאר המשפחה אשר נספו בשואה.

לאחר שנת בר המצווה המשכנו ללמוד במשק וגם בתיכון למדנו באלונים.

בכיתה י"ב עם סיום הלימודים ערכנו מסיבה גדולה שנקראה: "חג מחזור". המסיבה הייתה על הדשא במשק עם כל חברי אלונים. כל משפחה הזמינה את אורחיה.

כנהוג בקיבוץ בסיום כתה י"ב נערכה אסיפת משק חגיגית, בה קיבלו את כל בני המחזור לחברות בקיבוץ.

לאחר מכן כל הכיתה התגייסה לעזרה למשקים צעירים, למשך חצי שנה (כמו שנת שירות). אני ועוד כמה חבר'ה מהכיתה הלכנו לעזור לקיבוץ נווה אור שבעמק המעיינות.

בפברואר 1969  התגייסנו  לצה"ל. יחד עם עוד ארבעה חברים מהכיתה גוייסתי לסיירת שקד, שהייתה אז סיירת של פיקוד דרום ושירתנו בתעלת סואץ. לחמתי במלחמת ההתשה (שהייתה מלחמה קשה מאוד,עם הרבה הרוגים מהצד שלנו) ולאחר כשנה נפצעתי ושוחררתי מצה"ל. חזרתי למשק ויחד עם עוד הרבה בנים עזרנו בבניית הקיבוץ .

גלגולו של החפץ

בחרתי בחנוכייה כי אני יצרתי את החנוכייה בשיעור מלאכה בשנת 1965.

החנוכייה עשויה מתרמילים של כדורי אקדח וממטבעות של מיל ישראלי.

את החנוכייה הדלקנו בחג החנוכה כשהייתי בבית הספר והמשכתי להדליק אותה כל שנה, גם לאחר שהתחתנתי ונולדו לי ילדים.

הזוית האישית

אורי: היה לי ממש כיף ללמוד וללמד את סבא. סבא יצחקי: היה לי מאד נחמד לשבת בבית הספר עם אורי וללמוד ולספר את סיפורי.