מאגר סיפורי מורשת

ההיסטוריה האישית של ויקטור

ויקטור אברמוב נולד בשנת 1945 בבולגריה, בתקופה בה מלחמת העולם השנייה הגיעה אל סיומה. בזמן מלחמת העולם השנייה, לא הסכים מלך בולגריה להשמיד את היהודים שבארצו, כפי שדרשו הנאצים, אלא עשה הסכם עם היטלר, שבמקום לשלוח את היהודים למחנות השמדה, הם יעבדו במחנות עבודה במקום, ובכך סגר את חובו מול הגרמנים. בזכות מלך בולגריה, חלק גדול מיהודי הונגריה ניצל מהשמדה.

בשנת 1948, עם הקמת המדינה, משפחתו הפליגה ארצה באניית עולים חדשים לארץ.

כאשר הגיעו למדינת ישראל, הם שוכנו במעברה בפרדס חנה. משם עברה משפחתו לשכונת עג'מי ביפו, שהייתה שכונה ערבית שדייריה עזבו את בתיהם ונסו.

 

לימודים ועבודה         

ויקטור למד בבית ספר ע"ש יונה הנביא ביפו. הוא עזב את בית ספרו בגיל 13, מכיוון שלמשפחתו לא הייתה אפשרות כלכלית להמשיך את לימודיו בתיכון, ורק ילדים ממעמד כלכלי גבוה יכלו להרשות לעצמם השכלה תיכונית. במקום לימודים, ויקטור הלך לעבוד במפעל של דודו ברמת גן, כדי שיוכל לעזור בפרנסת המשפחה. הוא נאלץ לרכוב על אופניו את כל הדרך מיפו לרמת גן, הלוך ושוב מידי יום.

 

בשנת 1963 ויקטור התגייס לחיל הנדסה קרבית ובמשך שירותו עבר לחייל האוויר. בהנדסה הקרבית היה  רב סמל ובחייל האוויר עסק בסילוק פצצות. ויקטור לקח חלק פעיל במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון (1982). 

 

במסגרת עבודותיו עבד בתעשייה אווירית באגף ת.א.ת (תעשיות אביזרי תעופה) ובחברת קרגל . קרגל היא חברה ישראלית שהחלה את דרכה בייצור קרטון גלי, בשנת 1954. היום הוא כבר נחשב אזרח ותיק ונהנה מהיותו ממקימי המדינה בעשייה, בתעשייה, בחברות ובאהבת המדינה.    

 

בשנת 1962 הכיר ויקטור את תמר (תרזה) ובשנת-1966 נישא לבחירת ליבו תמר. נולדו לו שני בנים ארז (הבכור) ואורן (הצעיר) והיום הוא סבא ל-7 נכדים.