מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של תמונה

סבא אלי בנאי עם הנכד בועז עפרון
סבא אלי בנאי
תולדות משפחת בנאי בירושלים

תמונה 1

מימין לשמאל: יוסי בנאי, האמא בכורה, האח הקטן גברי בנאי, האחות עליזה אגיוף והבן שלה אריה אגיוף

סבא שלי הוא בן למשפחה הירושלמית המפוארת והגדולה, משפחת בנאי. בתמונה אנחנו רואים חלק מבני המשפחה, אך אני אשמח בסיפור להביא את תולדות המשפחה (חלק מבני המשפחה).

בתמונה בצד ימין, יושב הדוד של סבא שלי, דוד יוסי שהיה זמר שחקן ובמאי וקיבל את פרס ישראל בשנת 1998.  לצידו, יושבת הסבתא של סבא שלי, סבתא בכורה, שהיא אם הבנאים. לסבתא בכורה היו שבעה בנים ובת אחת: הבכור שמואל שהוא האבא של סבי, אחריו יעקב, עליזה, אברהם, יצחק כבוד השופט, יוסי שנמצא בתמונה, אחריו נולד חיים ואחרון חביב גברי, שיושב משמאל לסבתא בכורה ועליזה אחותו מחבקת אותו. לצידם, בפינה השמאלית יושב אריה, הבן של עליזה.

התמונה צולמה באחד האירועים של המשפחה או בארוחת חג שבה התכנסו כל המשפחה יחד.

אז מה אני יכול לספר לכם על משפחת בנאי?

משפחת בנאי עלתה מפרס לארץ ישראל בשנת 1881. בדרך הם עברו תלאות רבות מאד. הם עזבו את שירז, לכיוון בושר, עיר נמל בפרס, ועברו מרחק של 400 ק"מ ברגל על חמורים. מסע שארך שמונה חודשים. משם הפליגו באונייה לארץ ישראל, מסע שארך כחצי שנה. הדרך הייתה קשה ומלאה בפגעי טבע, אך אחרי כל המאמץ הדבר היה כדאי מאד.

המשפחה הגיעה מיד לירושלים והשתכנה בעיר העתיקה, שם נולדו בכורה ומאיר, הוריהם של האחים בנאי, שהיו בני דודים.  אחרי תקופה ארוכה מאד של מגורים בעיר העתיקה, המצב החל להשתפר והמשפחה עברה מהרובע היהודי לכיוון שכונת כרם יהודית. כעבור כמה שנים עברו לשכונת הפחים (שכונת הכורדים) ושם נולדו לבכורה ומאיר שמונת הילדים (שמואל, יעקב, עליזה אברהם, יצחק, יוסי, חיים וגברי) .  כשהמשפחה גדלה מאיר ובכורה עוברים עם שמונת הילדים לשוק מחנה יהודה לרחוב האגס 1, ושם מתחילה סיפורה של המשפחה.

כשהמשפחה עברה למחנה יהודה, לסבא הייתה שם חנות ירקות. כל הילדים יצאו ללימודים, חלקם היו בצופים ובתנועה המאוחדת. חלק בלתי נפרד מהמשפחה היה בית הכנסת של העדה הפרסית ברחוב שילה "בית כנסת אוהבי ציון", שם נהגה המשפחה להתפלל (עד היום) בסופי שבוע ובכל החגים. כשבגרו הילדים הלכו כולם לצבא ולאט לאט התפזרו בארץ למקומות שונים. אבל בכל חג הגיעו כולם עם הילדים והנכדים לבית ברחוב האגס אחד, לבלות ולהיות בחג ביחד. בשלב מסוים הגיעו לבית המשפחה למעלה מ- 50 איש.

שמואל, הבכור בין האחים (סבא רבא שלי), היה הראשון שהתחתן עם כוכבה ויחד הם עברו לגור בשכונת מקור ברוך. הם הולידו את ירדנה, שרה ואלי, סבא שלי. לצערי הרב סבא רבא שלי נפטר כשהיה צעיר מאד (37) ולא הספקנו להכיר אותו.

בחרתי לתמצת את סיפורה של המשפחה דרך שני שירים:

הראשון – "בין זיכרון יוסף לשכונת הפחים" אותו כתב יוסי בנאי הלחין אהוד בנאי ומבצע גברי בנאי

והשני – "רחוב האגס אחד" אותו כתב הלחין ומבצע – אהוד בנאי

שני שירים אלה מספרים על התחושות החוויות, הרגשות ואפילו הריחות שעולים מהחיים בירושלים של אותה תקופה. (פעם מזמן) ומתארים איך הם חיו.

תמונה 2

הזוית האישית

בועז עפרון: החוויה שלי בזמן השיחה הייתה מאוד מעניינת ולמדתי המון על המשפחה שלי. ישנם דברים שלא ידעתי ועכשיו אני יודע, כמו השירים שהצגנו בדוגמה. לפי דעתי שירים אלה מאוד יפים. בסך הכל היה לי מאוד כיף לשמוע על סיפורי המשפחה המורחבת שלי.

מילון

אני כמו עץ שתול
משפט מתוך השיר של יוסי, שמתאר עד כמה הוא היה מחובר לשכונה כמו עץ ששתול באדמה

ציטוטים

”אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא - מהשיר רח' האגס 1: פיוט שכתב האר"י הקדוש בצפת במאה ה-16 שנוהגים לשיר בזמירות שבת בבוקר.“

הקשר הרב דורי