מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי שרי (שרה) למשפחת כהן. נולדתי ב 1951 במרוקו.

הוריי התחתנו בעיירה קטנה במרוקו. אני השלישית מבין חמשת אחי. עליתי לארץ בגיל חודשיים, כך שזיכרונות מעליית המשפחה ארצה אין לי. את סיפור העלייה אני יודעת מסיפורם של הוריי על מה שהיה.

סיפור העלייה

בין השנים 1948–1951 עלו לישראל כ-28,000 יהודים.בשנת 1956, עם חזרתו של מוחמד החמישי, ובהמשך עם הכרזתה של מרוקו כמדינה עצמאית, קיבלו היהודים זכויות מלאות באופן הצהרתי, אך נותר חשש לגבי עתידם. בעקבות לחצי הליגה הערבית מאותה שנה נאסרה עזיבתם, אם בכוונתם לעלות למדינת ישראל, ועיקר העלייה הייתה בלתי חוקית, באמצעות המחתרת היהודית במרוקו דרך המדינות צרפת וספרד. עד שנת 1967 עזבו את מרוקו 250,000 יהודים, חלקם לאירופה ולמדינות צפון אמריקה, ורובם עלו למדינת ישראל.(ויקיפדיה)

בחורף 1951, באמצע הלילה, שליחי הסוכנות היהודית הגיעו לבתינו, הודיעו להוריי, שהם עולים לארץ ישראל. תוך זמן קצר היה עליהם לארוז את החפצים החשובים ביותר, אותם ייקחו יחד איתם לארץ ישראל. החיפזון היה משום החשש שלא תתאפשר עזיבתם, על ידי השלטונות, וכל המבצע נעשה בחשאיות ובתנאי מסתור.

הוריי הותירו אחריהם ציוד ורכוש רב שלא יכלו לקחת עימם, בשל הזמן הקצר, ובשל מגבלת המקום. באמצע הלילה לקחו אותנו לנמל הקרוב שם עלינו על אנייה לכיוון ארץ ישראל. הגענו לנמל חיפה, הוריי, אני, ועוד שני אחים שגדולים ממני(שני אחים נוספים נולדו כאן בארץ),ותוך זמן קצר שיכנו אותנו במעברה בשפרעם, במזג אוויר סוער, בצריפון קטן שטיפות הגשם מרעישות עליו, ומסביב שלוליות בוץ ומים.

ההתאקלמות בארץ ישראל

כשהורי הגיעו לארץ, הציעו להוריי לקנות צריף בשפרעם, כי הובטח להם שזה יהיה מקום טוב לגור בו. הוריי הסכימו, אך כשהגיעו לשם, כל מה שהם ראו לנגד עיניהם היתה שממה וכמה צריפים. לאחר זמן מה, הוריי הבינו שהם לא יכולים להישאר במעברה בשפרעם ועברו למעברה בקריית שמואל. את חיי הקבע הם נטעו בקריית ים.

בגרתי וגדלתי בקריית ים שם גם הכרתי את בעלי ולימים נולדו לנו תאומים – הילה וירון. הילה נולדה ראשונה וחמש  דקות אחריה נולד ירון. ילדי בגרו והקימו משפחות וכיום יש לי חמישה נכדים.

הזווית האישית

הדר כהן הנכדה ויעל שליט עשו את התוכנית עם סבתא שרי של הדר, וכך הדר כותבת:

הדר: במסגרת הכנת העבודה, למדנו דברים חדשים שלא ידעתי על סבתא שלי. זאת הייתה הזדמנות טובה לשמוע סיפורים, ובנוסף תרם לקרבה בינינו. הייתי רוצה לאחל לה חיים ארוכים ושתצבור עוד חוויות.