מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של רות קראוס

אני וסבתא
רות קראוס בילדותה
סיפור אהבה לחפץ ישן

נולדתי בישראל בשנת 1947, בת זקונים להורי לאה ובן ציון כהן מרוסיה ופולין. גרתי בצעירותי בצפון תל אביב ולמדתי בבית הספר 'אוסישקין'. השתתפתי בתנועת נוער השומר הצעיר עד סוף ביה"ס העממי ואז עברתי לבית ספר חקלאי "עיינות".

בצבא שירתתי בשלישות של חיל השריון בגיוס. נישאתי בגיל 19 לצבי קראוס ונולדו לנו שלוש בנות. עבדתי כשלושים שנה כמזכירה רפואית. חלק מהזמן בקרדיולוגיה ועשרים שנה מזכירה רפואית בחדר ניתוח בבית החולים איכילוב. כיום אני בפנסיה. חובבת ספורט, רכיבת אופניים, הליכה וכושר, טיולים וגינון בגינה הפרטית שלנו. והכי הכי נהנית משמונת הנכדים שהם "הריבית" שלנו.

פמוטי הכסף, שהובאו לפני שנים רבות מרוסיה

אבא שלי, ציון כהן נולד בשנת 1906 במינסק שברוסיה. הוא ואחיו גרו בבית קטן בעיירה של יהודים. אמו רחל, אהבה לשוטט בשווקים ולרכוש כלי כסף יד שנייה (בטענה שהם שווים כסף ויתנו מענה לשעת צרה). בין החפצים רכשה זוג פמוטי כסף מרהיבים ביופיים. בכל שישי בערב היתה נוהגת להדליק בהם את נרות השבת. אבא ואחיו היו ממרקים את כלי הכסף בכל שבוע שהיו מונחים על האח שבחדר.

משפחתי

תמונה 1

בשנת 1923, נאלצו לעזוב את רוסיה עקב פראות ומצב מתוח והחליטו לעלות לארץ ישראל השאירו מאחוריהם הכל ורק את כלי הכסף צררה בצרור בד-ציפית של כרית והצליחה להביאם ארצה בשלמותם כולל כל שאר כלי הכסף. גם בארץ המשיכה כמנהגה להדליק בכל יום שישי את נרות השבת בפמוטי הכסף ולהציג לראווה את שאר כלי הכסף המיוחדים. לפני מותה, נתנה במתנה את כל כלי הכסף לאימי לאה וגם היא המשיכה במסורת זו של הדלקת הנרות.

גם אמי לפני מותה מסרה לי את כלי הכסף וזוג הפמוטים וכיום גם אני נוהגת להדליק נרות שבת בזוג הפמוטים ושאר כלי הכסף נמצאים בויטרינה מיוחדת להצגה.

זוג פמוטי הכסף

תמונה 2

 

הזוית האישית

גילי פילוס: הייתה לי חוויה מרתקת לשמוע את סיפור העבר של סבתא ולהבין למה היא מדליקה נרות בכל שבת

מילון

ויטרינה
אָרוֹן עִם דֶּלֶת זְכוּכִית אוֹ תֵּבַת זְכוּכִית שֶׁעַל מַדָּפָיו מֻצָּגִים לְרַאֲוָה חֶפְצֵי נוֹי שׁוֹנִים. (אוקספורד)

ציטוטים

”..הכי הכי נהנית משמונת הנכדים שהם "הריבית" שלנו.“

הקשר הרב דורי