מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של סבתי רחל קליין

מסיבת סיום במסגרת התכנית
מסיבת סיום במסגרת התכנית
קורות חייה של סבתי

סבתי נולדה בתאריך 2.1.1952 בעיר חדרה שבישראל לאילנה ז"ל ורחמים ז"ל. לסבתי היו שני אחים: רון ז"ל ואברהם ז"ל. סבתי נולדה כאחות תאומה לאחות שקוראים לה אסתר ז"ל, אך היא לא שרדה. לסבתי היו שני בעלים, הראשון: יעקב חודורוב ( אביה של אמי), השני: מוטי קליין ז"ל (אביה של דודתי). סבתי כיום בדרך לשנות השבעים לחייה ועדיין הולכת ומבלה עם חברים עד השעות המאוחרות של הלילה (1, 2 בלילה).

תחביביה של סבתי הם לרקוד ריקודי עם ולבלות זמן איכות עם חברים ומשפחה. סבתי עובדת כמטפלת זוגית ומשפחתית.

סיפור חייה של סבתי

עוד לפני שסבתי נולדה משפחתה עלתה מעיראק לארץ ישראל. בשנת 1952 נולדה סבתי. היא נולדה לתקופה בה לא היה לאנשים הרבה כסף. בתקופה הזו לא היו בתים בעיר בה היא חיה, אלא היו אוהלים גדולים שעשויים מבד חזק. אחרי כמה זמן הם עברו לגור בבתים שעשויים מפח ולכל משפחה היה אוהל או בית מפח. אז, לא היה הרבה אוכל, לכן חילקו לכל משפחה מספר ביצים לפי מספר הילדים, כמה פרוסות לחם וקופונים לאוכל.

סבתי למדה בבית הספר "גאולים" שבחולון ובתיכון "חדש" שבחולון ופרשה מהבגרויות באמצע השנה.

סבתי לא שירתה בצבא אלא שירתה במשטרה והייתה בין עשרת הנשים הראשונות שלמדו לזהות טביעת אצבע. בנוסף לכך סבתי קיבלה הזדמנות להיות קצינה בירושלים אך ויתרה עליה.

עד סביבות גיל 50 סבתי עבדה כתופרת ובסביבות גיל 50 סבתי החליטה שהיא לא רוצה יותר לעסוק בתפירה, הלכה ללמוד טיפול זוגי ומשפחתי וכיום היא מטפלת זוגית ומשפחתית.

הכרותה של סבתי עם סבי יעקב

תחילה בכיתה ז' סבתי באה ללמד את פנינה, אחות של סבי יעקב, שיעורים פרטיים, לאחר כמה שנים הם נפגשו במקרה באוטובוס כשהיא הרימה שק כביסה כבד והוא עזר לה, ואז הם התחילו להיות חברים והכירו אחד את השנייה לעומק. בגיל 19 הם התחתנו, בגיל 23 סבתי ילדה את אמי ולאחר שנתיים הנישואים לא צלחו וסבתי עברה לגור עם אמי בבית לבד.

הכרותה של סבתי עם סבי מוטי ז"ל

כשסבתי הייתה בת 32 היא עבדה ב- "כימאוויר" בשדה תעופה בהרצליה וסבי מוטי ז"ל עבד באותו שדה התעופה. פעם אחת סבי מוטי ז"ל קנה אוטו חדש ושאל את העובדים מי רוצה לעשות איתו הרצה (בדיקת אוטו: לנסוע כמה קילומטרים כדי לבדוק שהוא בסדר). סבתי אמרה לחברתה שהייתה דלוקה על סבי מוטי ז"ל, חברתה אמרה לה: "לכי איתו", אז היא אמרה: "לא, איזה, אין לי לאן לנסוע" אז סבתי אמרה: "טוב, אז אני רוצה", וחברתה של סבתי אמרה לה: "תשאלי אותו עליי". כשסבתי וסבי נסעו, אז  סבתי שאלה את סבי – "נו מה אתה חושב על יהודית?" (ככה קראו לחברתה של סבתי), אז סבי ענה: " לא, לא מתאים" ואז סבתי שמה לב שהוא בעניין שלה (של סבתי). הם הכירו אחד את השניה  לעומק והתחתנו. בגיל 34 סבתי הולידה את דודתי. הם היו נשואים 35 שנים טובות אך לפני ארבע שנים הוא נפטר מסרטן.

הזוית האישית

מעיין: היה לי כיף לעבוד עם סבתי וללמוד עליה עוד, היה לי גם כיף לבלות איתה עוד זמן. אני התעניינתי מאוד לשמוע את סיפור חייה ולשמוע את הסיפורים שהיא סיפרה לי.

רחל: התרגשתי מאוד שמעיין רצתה להיפגש איתי ולדעת על החיים שלי. גם התרגשתי מאוד לספר לה סיפורי ילדות שלי ואיך הכרתי את בעלי.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבתי לא שירתה בצבא אלא שירתה במשטרה והייתה בין 10 הנשים הראשונות שלמדו לזהות טביעת אצבע“

הקשר הרב דורי