מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של סבתא שושנה בר

לינוי וליה בר עם סבתא שושנה
סבתא שושנה במפעל לטקסטיל
סבתא שושנה בר שעלתה מאירן בשנת 1958 מספרת לנכדותיה התאומות ליה ולינוי את סיפור חייה

הוריה של סבתא שושנה

הגענו מהעיר אבדן שבאירן- עיר הנפט הגדולה של אירן.

סבא רבא (דוד) היה בכיר בבית החרושת של הנפט.

חייו היו טובים. סבא רבא התחתן עם שרה. נולדו להם שלושה ילדים ששמם: יצחק (הבכור), חנה ושושנה הסבתא שלנו.

העלייה לארץ ישראל

בפרס, ברגע שילד למד לא היו מגייסים אותו לצבא. ברגע שיצחק הפסיק ללמוד, סבא רבא רצה להעלות את יצחק לארץ מכיוון שלא רצה שיצחק ישרת בצבא של זרים מפני שסבא רבא היה ציוני.  בדרך לעלייתנו היו הרבה קשיים, אם היו מגלים שסבא רבא הבריח את יצחק לארץ היו משליכים אותו לכלא. סבא רבא שילם המון כסף לאנשים ששמעו שהבריח את יצחק, בכדי שלא יגלו לשלטון. בלילה סבא רבא ארז שתי מזוודות גדולות בהם בגדים וקצת כסף שנשאר. ברחנו לטהרן עיר הבירה של פרס. בטהרן חיכינו חודש בסוכנות היהודית, ואז עלינו ארצה ב-1958 לבית שאן.

החיים בבית שאן

כשהגענו לבית שאן הייתי בת 7 ועליתי לכיתה ב' בבית ספר מעיינות שהיה בשכונה. החיים היו קשים, גרנו בצריף וישנו על מיטות מקש. האוכל היה מועט, לכל משפחה פעם בחודש היו נותנים כרטיסיות לקניית אוכל על פי כמות הנפשות במשפחה. בתקופה הזו היה צנע. סבא רבא עבד בחקלאות. העבודה העיקרית הייתה לנטוע עצים ולשקם את הר גלבוע. סבא רבא היה אחד מהעובדים והמשקמים של הר גלבוע. בשנות ה-60 המצב קצת השתפר.

שנת 1967 מלחמת ששת הימים- פעם לא היו מקלטים ולא יכולנו להתחבא כשמדינות ערב תקפו לכן חפרנו בחצר בורות מתחת לאדמה והתחבאנו שם בזמן האזעקות. פחדנו לצאת מהבורות. בזמן המלחמה כיסינו את החלונות בבד שחור בכדי שלא יראו אותנו האויבים. לאחר שישה ימים המלחמה הופסקה ועם ישראל ניצח!

-לאחר המלחמה המחבלים של יאסר עראפת  היו זורקים עליינו קטיושות אך בתקופה הזו כבר התחילו לבנות מקלטים בבית שאן.

בתור בוגרים לא היה לנו איפה לבלות ולצאת עם חברים. היינו הולכים לסחנה שהיום נקראת גן השלושה שנמצאת בבית שאן. התחלתי לעבוד בטקסטיל של בדים (מפעל של בדים). ולאט לאט העיירה התחילה להתפתח. התחלנו להיפגש ולצאת. בחג העצמאות היו עושים מצעד.

בשנת 68 היה המצעד האחרון. שש שנים אחרי פרצה מלחמת יום הכיפורים.

אז אני כבר הייתי חברה של בעלי כיום.

נישואים

הכרתי את בעלי בסחנה לפני המלחמה בשנת-1973. בשנת-1974 התחתנתי ברעננה באולמי רעננה.

משנת-1974 עזבתי את בית שאן ועברתי ביחד עם בעלי להרצליה, כי בעלי נולד  וגדל בהרצליה.

תמונה 1

בשנת-1976 8.11 נולד מאיר (אבא שלנו).

בשנת-1978 19.12 נולדה שרון.

בשנת-1981 9.2 נולדה עינב.

מאיר ועינב למדו בבית ספר יסודי ששמו הרצל בהרצליה.

שרון למדה בבית ספר יסודי ששמו שזר על שם נשיא המדינה לשעבר.

הזוית האישית

מילון

אפליה
הבדלה בין קבוצות חברתיות שונות על רקע מוצאם העדתי

ציטוטים

”במלחמת ששת הימים חפרנו בחצר בורות מתחת לאדמה והתחבאנו שם בזמן האזעקות“

הקשר הרב דורי