מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של סבתא רחל צ'ובוטרו

סבתא רחל ועידן
סבתא רחל בזמן הצבא
קורות חייה של סבתא ומתכון לעוגת שוקולד

שמי רחל, נולדתי בטבריה להורים ניצולי שואה שעלו לארץ לאחר מסע ארוך וקשה והובאו לקיבוץ אשדות יעקב. בתור תינוקת מזג האויר בעמק הירדן גרם לי להיות חולה והוריי נאלצו לעזוב את האזור. הם עברו לכפר סבא היות ולאמי הייתה משפחה בכפר סבא שעלתה לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. החיים היו קשים אך מאושרים. כל יום שישי וכמובן בחגים המשפחת היתה נאספת וחוגגת יחד. הבית הראשון בו גרנו היה משותף למספר משפחות, לכל משפחה היה חדר, המטבח היה משותף והשירותים בחצר. לאחר מספר שנים עברנו לבית בו עידן גר היום בחצרות הדר. ברחוב היו יחסי שכנות טובים, כילדים שיחקנו משחקי כדור, קלאס, חמש אבנים וכן משחקי קופסה שהיו זמינים כמו מונופול, דומינו, דוקים וכו'.

צבא

התגייסתי לצבא בחודש מאי בשנת 1968 והשתחררתי במאי בשנת 1970. את הטירונות עברתי במחנה צריפין בבה"ד 12 (בסיס הדרכה לטירוניות). בטירונות למדנו להפעיל רובה שנקרא "עוזי": למדנו לפרק אותו, לנקות אותו וגם ירינו בו.

במסגרת התפקיד שלי לא הייתי זקוקה לנשק, רק בזמן השירות בסיני היה ברשותי נשק. שירתי בחיל המודיעין  בתפקיד סודי שאינני יכולה לפרט. מה שאני יכולה לומר הוא שהיו רגעים מעניינים ומאתגרים, חלקם קלים חלקם קשים. הבסיס היה בסיס סגור, כך שלא יכולנו לצאת הרבה הביתה, יצאנו הביתה לעיתים רחוקות. זכור לי חג פסח אחד שהייתי צריכה לצאת הביתה לחופשת חג למספר ימים, אבל הכוננות שהוכרזה ביטלה הכל ובסוף יצאתי הביתה מאוחר בערב רק לליל הסדר והייתה בעיה להגיע הביתה ולחזור לאחר הסדר.. האפשרות היחידה היתה טרמפים (להזכיר לך שלא היו הרבה מכוניות וגם בטרמפים היה קשה להגיע).

במסגרת שירותי הצבאי הייתי במספר בסיסים –  בסיני, בירושלים ברמת השרון ובלוד. במבט לאחור משתדלים לזכור את הרגעים הטובים, המעניינים ולא את הקשים והמתסכלים.

חפץ שעובר מדור לדור

חפץ יקר ללבי הוא גביע ליין מכסף שסבא רבא אברהם גרין קיבל לבר המצווה שלו בשנת 1920 בפולין בעיר קאליש. הסיפור של הגביע: כשפרצה מלחמת העולם השנייה והמשפחה נאלצה לעזוב את הבית, הוחבאו מאחורי האח שבמטבח הבית מעט פריטים וביניהם הגביע. עם תום המלחמה, כאשר הייתה האפשרות לניצולים לחזור לעיר הולדתם, חזר סבא לבית בו גדל בעיר קאליש, וכשהגיע מצא ששוערת הבניין השתלטה במלחמה על דירת משפחתו. השוערת זכרה את סבא ופינתה לו את הדירה. סבא זכר את המחבוא ואכן מצא את הפריטים שהוחבאו.

בינתיים החלו פרעות ביהודים ששבו לעיר, בקאליש לפני מלחמת העולם היתה קהילה גדולה של יהודים, ושוב היה צורך לברוח. סבא וסבתא וזוג חברים ברחו לגרמניה לעיר פוקינג למחנה פליטים שהאנשים בו התקבצו כדי לעלות לישראל. הם יצאו מגרמניה למסע ארוך, קשה ומייגע עד שהגיעו לאיטליה ומשם באונייה "קדמה" הפליגו לישראל ואיתם הגביע.

הגביע משמש מדי שנה בליל הסדר גביע לאליהו הנביא.

תמונה 1

מתכון של סבתא: עוגת שוקולד

מצרכים

2 כפות קקאו + 3 כפות סוכר

6 כפות מים

100 גרם שוקולד מריר

1 כוס סוכר

200 גרם חמאה

5 ביצים

1.25 כוס קמח תופח (כוס ורבע)

אופן ההכנה

בסיר לשים את הקקאו עם 2 כפות סוכר ולערבב. להוסיף את המים ולשים על אש קטנה תוך כדי בחישה, להוסיף את השוקולד ולבחוש עד שהשוקולד נמס. כשהעיסה רותחת סוגרים את האש ומוסיפים את החמאה, מערבבים עד שהחמאה נמסה.

מחכים שהעיסה תתקרר מעט, בינתיים מפרידים את הביצים.

את החלבונים מקציפים עם חצי מכמת הסוכר. את החלמונים מוסיפים לעיסת השוקולד המקוררת תוך כדי ערבוב. ואז מעבירים לכוס כמות של חצי כוס מעיסת השוקולד קרם לקישוט, שמים את הכוס במקרר.

מוסיפים לעיסת השוקולד את הקמח ויתרת הסוכר ומערבבים היטב.

אחר כך בתנועות קיפול מוסיפים את הקצף.

שופכים את העיסה בתבנית ואופים  בחום בינוני כ-40 דקות עד שהעוגה מוכנה.

כאשר העוגה מוכנה  וחמה, שופכים עליה את חצי הכוס (הקרם)

אפשר להוסיף ולקשט איך שרוצים.(בקצפת, בסוכריות וכו')

עוגת השוקולד של סבתא דורה

העוגה שהכנתי עם סבתא רחל היא עוגת יום ההולדת שסבתא דורה (אימא של סבתא רחל) היתה מכינה בכל יום הולדת. בכל יום הולדת היה הקישוט אחר. לימים, דודה אראלה (אחות של סבתא) השתכללה והכינה את העוגה בצורות וקישוטים לפי הזמנה של בעל השמחה. תמיד הייתה הקפדה שהצבעים בקישוטים יהיו מחומרים טבעיים. לדוגמה: צבע אדום התקבל מתות שדה, צהוב ממיץ תפוז וכו' הנה כמה דוגמאות לעוגות שאראלה קישטה:

תמונה 2

סרטון תיעוד של סבתא רחל:

הזוית האישית

סבתא רחל: אהבתי לעבוד עם נכדי ולספר לו את כל סיפורי.

עידן: מאוד נהניתי לעבוד יחד עם סבתי ולהכיר אותה לעומק.

מילון

רחלה
כבשה בוגרת (מילוג)

דוקים
דוקים הוא משחק שבו יש 41 קיסמים ארוכים – מקלות דקים בעלי קצוות מחודדים, באורך של כעשרים סנטימטרים. מקורו של משחק הדוקים הוא באירופה, אך עדויות למשחקים דומים מראות על כך שיש למשחק שורשים במזרח הרחוק. הדוקים עשויים עץ או פלסטיק, וזהים באורכם הנע בין 17 סנטימטרים ל-20 סנטימטרים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הכל זהב“

הקשר הרב דורי