זיכרונותיה של סבתא עליזה מקיבוץ גברעם
שמי עליזה מירוצ'ניק, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לספר לכם על ילדותי בקיבוץ.
נולדתי חודשיים לאחר קום המדינה. אני ילידת הארץ וגדלתי בקיבוץ "גברעם", ליד אשקלון בדרום. חייתי בקיבוץ 22 שנים חונכתי שם בבית-ילדים, כולל שינה, ארוחות וחינוך. הילדים רוב הזמן לא היו בקרבת הוריהם ורק שעתיים ביום ביקרו את ההורים.
חיי בקיבוץ היו מאוד נוחים. הילדות הייתה מלאת אושר: מסיבות, מרחבים טיולים והמון חופש. לא היו צריכים לפחד מכלום. היה המון טבע והמעטנו להימצא בבתים, לא היו טלפונים והיו מפגשים רבים בחדר האוכל בעיקר, אך היה חסר המגע, חום ואהבה של ההורים.
בגיל ההתבגרות התחלתי לחשוב שאינני מעוניינת להקים משפחה בקיבוץ, לא רציתי את השותפות, את הרעיון שיגדלו לי את הילדים ויחנכו אותם במקומי, כמו שאני חוויתי. לאחר מחשבות רבות, החלטתי לעזוב את הקיבוץ ונישאתי לבחור בשם מיכאל והשארתי את אמי בקיבוץ. מצד שני מצפוני היה לא רגוע, כי השארתי את אמי לבד, היא הייתה אלמנה.
לאמי קראו אסתר (שמה של אמי ניתן בהמשך לנכדה ליטל ) ואבי נפטר בהיותי בת שמונה.
למרות הצער, הקמתי משפחה לתפארת: שלוש בנות, בתי הבכורה היא גלית, שילדה תאומות מקסימות רותם וליטל, הלוקחות חלק בתכנית "הקשר הרב דורי".
הזוית האישית
ליטל ואיטל: נהנינו לשמוע את הסיפור על הילדות של סבתא, שחיה באורח חיים שונה, מאורח החיים שלנו ואיך שהיא גדלה בקיבוץ לעומתנו. הסיפורים קרבו בנינו מאוד. סבתא שמחה מאוד לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי וטענה, כי תכנית זו חשובה מאוד עבור המשתתפים בה.
ליטל ואיטל
מילון
קיבוץצורת התיישבות שיתופית בישראל, ייחודית לציונות. המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטים - שיוויון בין בני אדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
גברעם
גְּבַרְעָם הוא קיבוץ (הקיבוץ המאוחד) במישור החוף הדרומי ובמבואת הנגב. הקיבוץ שוכן ממזרח לכביש אשקלון - יד מרדכי, כתריסר קילומטרים מאשקלון ומשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. נוסד בשנת 1942. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”לראות את החצי כוס המלאה-הסבר: לראות את הדברים הטובים והחיובים בדברים הרעים.“