מאגר סיפורי מורשת

שמי סבטלנה, נולדתי בקייב בירת אוקראינה. העיר קייב קיימת כבר 2500 שנה. אוקראינה היא ארץ מאוד ירוקה: יש בה הרבה עצים, פרחים ועצי קסטניה (ערמון). יש בה הרבה מקומות היסטוריים, מוזיאונים, בתי ספר מיוחדים, אולמות, אצטדיונים. רק בעיר קייב עצמה יש  כ- 3,000,000 תושבים.

ילדות

בילדות שלי למדתי בבית ספר רגיל ובנוסף למדתי בבית ספר למוזיקה מגיל 6. למדתי 17 שנה נגינה על פסנתר. בקייב עבדתי בבית ספר למוזיקה כמורה לפסנתר ובנוסף עבדתי כמלווה בפסנתר לתאטרון, אופרה ובלט.

אני עם הפסנתר

בתור ילדה תמיד טיילתי עם אבא ואימא שלי. הלכנו לכל מיני תאטראות, למוזיאונים, לספארי. יש לי אחות גדולה.

העלייה לארץ והאולפן

בשנת 1990, כשהייתי בת 36, עלינו ארצה – אמי לובה ואבי אפרים, אני סבטלנה ובתי ולריה. לפני העלייה לישראל גרנו באמריקה, כעבור כמה חודשים עלינו מאוקראינה לישראל. אני התחלתי ללמוד עברית באולפן בעיר רעננה ולא ידעתי בכלל עברית. אחרי סיום האולפן קיבלתי אישור ממשרד החינוך ללמד עברית באולפן למבוגרים. האולפן נמשך חמישה חודשים והקבוצה לא הייתה גדולה –  עשרה זוגות, אווירה טובה, כל אחד מתקדם לפי הקצב שלו ובסיום האולפן עשינו מסיבת סיום. קיבלתי תפקיד לחקות את המורה רחל. היו מוזמנים למסיבה ראש העיר ושמו זאב בלסקי וראש ההסתדרות והיו עוד מוזמנים בעיריית רעננה.

אני מלמדת באולפן

החיים בארץ

בתי ולריה, אחרי סיום התיכון ברעננה, למדה במגמת כימיה וביולוגיה וסיימה בגרות עם ציון של 95. אחרי זה היא התגייסה לצבא ושירתה במשטרה צבאית חוקרת (מצ"ח)

בשנת 1994 קרה אסון. אבי אפרים נפטר מדום לב בערב פסח ואמי לובה עברה ניתוח קשה של גידול ממאיר (סרטן). לאחר מכן, עברה הרבה מאוד טיפולים כימותרפיים במשך חצי שנה. החיים ממשיכים.

אבא אפרים

בשנת 1995 בתי ולריה השתחררה מהצבא וכמה שנים לאחר מכן, בשנת 2009, נולדה נכדתי לידיה. לידיה נולדה וחיה כמה חודשים בתל אביב ובגיל שנה עברנו לחולון וחיינו שם.

נכדתי לידיה, אני ואמי לובה

לידיה הלכה לחוג ריקוד מודרני בבת ים. כבר שנים רבות שבתי ולריה עובדת בקרן הרווחה לנפגעי השואה בישראל. העבודה שלה מאוד מעניינת והיא עוזרת לניצולי שואה. אני עבדתי הרבה שנים בחנות תכשיטים בתור עצמאית ועכשיו אני גמלאית ומטפלת באמי.

הזוית האישית

סבטלנה: תודה רבה לך אורלי. מודה לכל הסבים והסבתות, היה מרגש וזו הייתה חוויה נעימה.

לידיה: אני חושבת קודם כל שתכנית הקשר הרב דורי היא תוכנית מצוינת. זאת בהחלט תוכנית שקירבה ביני לבית סבתא שלי. במפגשים הרגשתי כל פעם שאני לומדת על סבתא שלי משהו חדש ומעניין. למדתי הרבה מאוד על עברה של סבתא שלי והתכנית תרמה הרבה לקירוב ביני לבין סבתא שלי. אף פעם לא דיברתי איתה או התעניינתי כל כך, התוכנית תרמה לידע האישי שלי על סבתא שלי ועל העבר. אני מאוד ממליצה להמשיך עם התכנית. היה לי מאוד כיף במפגשים המשותפים. אני מקווה שגם בשנה הבאה התכנית תמשיך ויהיו עוד הרבה תלמידים שילמדו הרבה דברים על הסבים והסבתות שלהם.