מאגר סיפורי מורשת

סבתא מרים

לסבתא שלי מצד אמא קוראים מרים. קראו לה ככה מפני שהוריה אהבו את השם הזה, הכינוי שלה הוא מירי וככה גם המשפחה קוראת לה.

שם משפחתה של סבתי לפני הנישואין לסבא שלי הוא הרשקו .

סבתי נולדה בישראל ב 30 לאוגוסט בשנת 1956 במושב ציפורי בצפון בבית חולים העמק בעפולה.

היא אהבה את המקום והיא מתארת אותו כמקום עם איכות חיים טובה ואהבה לגדול עם פרות וסוסים ליד הבית. הוריה היו חקלאיים, היא עזרה להוריה בשדה לאסוף את הירקות וגם לחלוב את הפרות.

תנאי  החיים בבית היו קשים מאוד. לא היתה טלוויזיה והיה רק רדיו (בית שלושה חדרים). מה שזכור לה מההווי השכונתי  הוא מוסד לבנות דתיות שהיה קרוב לביתה. היא התחברה עם הבנות שהיו שם והשכונה הייתה קטנה. כשהייתה נערה גדולה יותר, היא הייתה כתבת בעיתון ילדים בשם "דבר" .באותה תקופה היא עשתה בייביסיטר, ואהבה לאסוף בולים.

כשהייתה בת 12 היא הייתה בלונדינית ויפה. סבתא שלי לא חגגה בת מצווה מפני שלא היה להם מספיק כסף אבל היא קיבלה במתנה את השעון הראשון שלה והיא מאוד אהבה אותו .

חוויית ההתבגרות החזקה ביותר שזכורה לסבתי כשפעם אחת "הלכה מכות" עם  אחותה. היא הרימה נעל כדי לזרוק אותה על אחותה וכשזרקה את הנעל פגעה בחלון הכי גדול בבית ונפצה את כולו.

בגיל 16היא התנדבה בסופי שבוע ושבתות במוסד לילדים בעלי צרכים מיוחדים. שהייתה קטנה סבתי רצתה לגדול ולעבוד כלבורנטית במעבדה.

בתי הספר בהם סבתי למדה הם: ממלכתי א' ברעננה ותיכון אוסטרובסקי שגם ברעננה. היא זוכרת שהמורים בבית הספר שלה אז היו מאוד שונים מהמורים עכשיו לדוגמה המחנכת שלה מכיתה אלף עד ח' הייתה בחתונתם של סבי וסבתי והיא שמרה על קשר. בבית ספר שלה הייתה תלבושת אחידה של חולצת משבצות וסמל בית הספר עליה. היא למדה לימודי  תעודה בתחום הבריאות וניהול בית חולים/אבות באוניברסיטה בחיפה.

סבתי התחתנה בגיל 17 והנישואין שלה ושל סבא שלי נערכו באולם גילטון בתל אביב. אחרי החתונה היו חודש ימים בירח דבש בפריז אצל  הדודה של סבא שלי..

לאחר החתונה, הם גרו אצל ההורים של סבא שלי, סבא וסבתא רבא שלי ,דורה ושמשון.

סבתא שלי עבדה כפקידה  ועבדה עם ההורים שלה בבית אבות המשפחתי שנמצא במושב בשרון.

סיפור ההיכרות של סבא וסבתא שלי

אמא של סבתא שלי (רבקה), שוחחה עם מכרה, אתי קובץ, היא סיפרה לה על הבת שלה (סבתא שלי) שרוצה להתחתן עם מישהו אבל הוריה מתנגדים ואז גם אתי סיפרה לה על בן דוד שלה (סבא שלי) שרוצה להתחתן עם מישהי וההורים שלו לא אהבו את זה. אחר כך הן דיברו במשך תקופה והחליטו שהן צריכות להפגיש בין סבא וסבתא שלי. הם החליפו טלפונים ולאחר שיחת הכרות בין סבא וסבתא שלי הם החליטו להיפגש ומאז הם ביחד 49 שנה הן נשואים באושר והם עובדים יחדיו בבית אבות המשפחתי.

הזוית האישית

היה לי מאוד מהנה לעשות את עבודת השורשים עם סבתי.