מאגר סיפורי מורשת

שמי חיה ליאור, אני סבתא של הדר טג'ר ומשתתפת עמה השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרת תכנית זו סיפרתי להדר את סיפורי:

נולדתי בפולין בשנת 1953 להורים ניצולי שואה. עליתי ארצה בשנת 1957 במסגרת עליית גומלקה מפולין בהיותי בת ארבע. עליית גוֹמוּלְקָה, הייתה העלייה הראשונה, החוקית מפולין לישראל, לאחר השואה. התקיימה בין השנים 1956-1960.

עלינו באנייה לארץ ישראל דרך איטליה. בדרך הורי ז"ל קנו לי בובה ובובה זו ליוותה אותי כצעצוע יחיד לכל ילדותי. הגענו לנמל חיפה משם העבירו אותנו  למעברת נחלת עדה בהרצליה. לא ידעתי לדבר עברית, כי עד גיל ארבע שפת האם שלי הייתה פולנית. כשהגעתי ארצה העבירו אותי ישר לגן טרום חובה ובגן למדתי את השפה העברית.

בבית החיים היו פשוטים, בהתאם לתנאי התקופה. היה לנו "מקרר קרח" עם בלוק קרח, ובכל יום אבי ז"ל קנה גוש קרח לקירור המזון. אמי ז"ל, בישלה על פתיליה. בכיתה א' נסעתי לבד ממעברת נחלת עדה לבית הספר ויצמן בהרצליה. מכיתה א' עד ח' למדתי בביס ויצמן בהרצליה. אכלנו בבית הספר ארוחת צהריים במסעדה שהייתה בבית הספר, במחיר פעוט – תשלום סימלי. לא היו חוגים, וחזרנו הביתה בשעה שתים עשרה וחצי. הורי ז"ל, עבדו ודאגו לפרנסה והאחים שמרו אחד על השני. הייתי מכינה שיעורים ומייד לאחר מכן ירדנו למטה, לדשא. שיחקנו בחבל, גומי, קלאס, מחבואים, סכין במעגל.

משנת 1967 עד 1970 למדתי בתיכון עיוני הרצליה. בין השנים 1971 עד 1973, הייתי חיילת בקרייה בתל אביב, וזה היה הניצחון והגאווה של הורי ז"ל, ניצולי השואה.

בשנת 1979 נישאתי, נולדו שלושת ילדי: שמרית, עדי ושי. הדר נכדתי היא הבת של שמרית ולה יש אח, נכד שלי: אייל. אני נהנית מאד עם הדר, אנחנו הולכות יחד לסרטים, לטיולים בטבע ומבלות יחד במשחקים כיפים.

הזוית האישית

סבתא חיה ליאור: נהנינו להשתתף בפעילות הקשר הרב דורי