מאגר סיפורי מורשת

אני סבתא של איה לוי מכיתה ד1 שמי  ברוריה לוי נולדתי בישראל בעיר תל-אביב, בבית חולים הדסה ת"א בשנת 1950.

הורי נולדו בסוריה בעיר דמשק ועלו לארץ בשנת 1932. הורי התחתנו בארץ ונולדו להם חמשה בנים ובת אחת אני. לאחיי קראו אליהו,  אברהם, יצחק,  יעקב, שלמה ואני ברוריה כולם נולדו בבית חוץ ממני. הורי גרו באותו תקופה בתחנה המרכזית הישנה בת"א.

 

בשנת 1950 עברנו לחולון. אבי ואחיו בנו  בנין מגורים לכל המשפחההם היו שלושה אחים, גרנו ביחד בבניין שהם בנו. כל ילדותי גרנו בחולון למדתי בבית ספר ביאליק. לאבי ואחיו הייתה חנות לאופנים מתחת לבניין. מחנות זו התפרנסו  שלוש משפחות של שלושת האחים של אבי. חנות האופנים הייתה היחידה בחולון וכל תושבי העיר הגיעו לחנות.

החפץ בעל המשמעות, היקר לי הוא קומקום לתה עם ספלים קיבלה אימא שלי ביום חתונתה. הקומקום עם הספלים עברו אלי אחרי שנפטרו. הקומקום וספלים הם בני שמונים שנה. את ילדותי העברתי בחולון. בגיל 11 הלכתי לתנועת נוער עד גיל 18. למדתי בבית ספר היסודי בביאליק  בית הספר היה בין הראשונים בחולון. צורת הלימודים הייתה שונה בכיתה ישבו כ-45 תלמידים. אל המורים הינו פונים בכבוד בבוקר שהינו מגיעים שהמורה היה נכנס לשיעור הראשון כולם היו קמים ואומרים "בוקר טוב" למורה. בזמן הפסקה הינו משחקים בחמש אבנים בקלאס או בגומי אחר הצהרים הינו נפגשים בתנועת נוער עם התנועה נסענו לטיולים בארץ וגם למחנות קיץ.

 

בגיל מאוחר נסענו לקיבוץ לעבוד בחופשת הקיץ. חלק מתלמידים הלכו לנח"ל שם שירתו בזמן הצבא אני לא הצטרפתי  לנח"ל , אני נשאתי בגיל צעיר, בגיל 18 וחצי. נולדו לי 3 ילדים: יורם, רפי ושגית. שגית היא אימא של איה, אתה אני משתתפת בתכנית.

 

כיום יש לי 9 נכדים שהגדולה בשם נופר כיום בגיל 23 סטודנטית והקטנה ביותר בגיל 2 וחצי. אני עובדת בתור מנהלת חשבונות וחשבת שכר.

 

אני ובעלי אדמונד. אדמונד היה חבר של אחי יצחק וכך הכרתי אותו. הוא היה מבקר אצלנו בבית, אצל אחי. אדמונד השתחרר באותו זמן מצבא. הוא שירת שם ביחידת גולני. התחלנו לצאת ביחד כחברים, יצאנו כשנתיים עד שהתחתנו. היינו מאוד צעירים. בזמן  שחברי לתנועה התגייסו אני התחתנתי עם אדמונד ונולדו לנו שלושה ילדים. אנחנו ביחד כבר 48 שנה ונהנים להיות ביחד כמו ביום ראשון שהכרנו. משפחתנו מאוד מאוחדת את כל החגים אנחנו חוגגים ביחד עם  כל המאכלים שלמדנו מההורים שלנו הנכדים מכירים את המאכלים של כל חג וגם בימי שישי שנפגשים לקידוש.

 

משוב של איה: "אני איה הנכדה של ברוריה מאוד התעניינתי בסיפור שכתבה סבתא שלי, אני חושבת שהסיפור היה יפה מאוד, דרך הסיפור הכרתי את ילדות סבתא שלי".

משוב של סבתא: "נהניתי מאוד מהמפגשים שלנו בתכנית בבית הספר. חיכיתי למפגשים בקוצר רוח ואהבתי לשמוע ולספר את הסיפורים של פעם".

 

תשע"ו