מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא שולה אליצור

"אני סבתא של עירון מור. שמי שולמית אליצור אקשטיין. ילידת 1946.

הוריי, יפה ומשה הליצר, נולדו בפולנייה, בחבל גליציה. אבי יליד 1910, נולד בעיירה קטנה ששמה הושאטן. אמי ילידת 1912, נולדה בעיר ששמה סטרי. בשנות נעוריו נישלח אבי לעיר הגדולה ללמוד בתיכון מקצועי. במקביל הוא היה מדריך בתנועת נוער גורדוניה וכך הוא הכיר את אמי. הוא לימד אותה עברית. הייתה להם ביניהם שריקה שהשתמשו בה לאורך שנים בביתנו.

במסגרת גורדוניה הם יצאו להכשרה ועלו ארצה לפני פרוץ מלחמת עולם ה-2. אמי ז"ל הייתה יתומה ודודותיה אמרו שאי אפשר לעלות לארץ ישראל מבלי לדעת לעשות משהו – לכן לימדו אותה לעשות אטריות. כשהגיעה לקיבוץ קריית ענבים שלחו אותה ישר למטבח.

אבי רצה לשלוח כסף לפולניה לנסות לעזור למשפחתו לעלות ארצה ועבד בפרדסים בנס ציונה בבניית ארגזי תפוזים. לצערו לא הצליח וכל מי שנשאר באירופה נספה וכן גם משפחתה של אמי.

בשנות נישואיהם הראשונות הוריי התגוררו בתל אביב (רחוב בן יהודה 107) בדירה עם מטבח ושירותים משותפים. להורי נולדו 2 ילדים אחי המבוגר ממני ב 7 שנים – יהושע ואני. בשנות ילדותנו המוקדמות גרנו במרכז תל אביב ליד ביתו של דוד בן גוריון. שאחי היה צעיר וטיילו אתו בשדרות קרן קיימת בן גוריון היה נוהג להרימו ולהניפו באוויר.

כאשר אחי היה קצין בצבא קבע והיה אמור להישלח לחו"ל בן גוריון חייב לעברת את שמות המשפחה ואחי שינה את שמו לאליצור. בשלב מאוחר יותר גם אבי ואני הלכנו בעקבותיו ושינינו את שם משפחתנו מהליצר לאליצור.

בילדותי

עברנו לדירה משלנו בשנות ה – 50 המוקדמות. כשנכנסנו עדיין לא היה ריצוף. גם לא היה כסף לרכוש אותו. שנות ילדותי עברו בתל אביב, הן היו מאושרות הן מבחינה חברתית והן מבחינה משפחתית. גרנו בשכונת שנקראה "מגורים" שבמרכזה היו גן הילדים, ביה"ס ובית הכנסת. החברויות, החגים – הכל היה אינטימי ומשפחתי.

אבי עבד בעיריית ת"א במחלקת החינוך ואמי הייתה עקרת בית. בשנים עברו נהגו לסרוג סוודרים וע"מ לעזור בפרנסת המשפחה, סרגה אמי שרוולים לסוודרים שזו הייתה מומחיותה. אבי היה עובד במפעל לבלוקים ומרטיב את הבלוקים בשעות הערב ובשבתות (כגוי של שבת) כעבודה נוספת. הפרנסה הייתה קשה מאד.

באותם זמנים החלבן הביא את החלב בבקבוקים לפתח הדלת. נפט לחימום וקרח למקרר מכרו העגלונים ברחוב. היה גם עגלון שהיה קונה בקבוקי זכוכית – מיחזור.

התא המשפחתי היה קטן מאד. החברים של ההורים היו בני עיר מפולין, מההכשרה והקיבוץ. הם היוו תחליף למשפחה שנשארה מאחור ונספתה בשואה. השמחה על הקמת המדינה הייתה מהולה בעצב בגין המלחמות הקשות שעברנו לאורך השנים".

אני, סבתא שולה, נולדתי בתל אביב בשנת  1946. סיימתי את בית הספר היסודי "בר כוכבא" ותיכון ד'. בית הספר העממי "בר כוכבא" היה בשכונה. לתיכון ד' הלכתי  ברגל, למעלה ממחצית השעה. תנועת הנוער הייתה התנועה מאוחדת. הכיף הכי גדול היה לצאת לטיולים ולנסוע לעזור בעבודה בקיבוצים במסגרת מחנות עבודה. לצה"ל התגייסתי בשנת 1964 למפקדת העיר ביפו בתור שלמת מחוזית. זו הייתה יחידה שהייתה אחראית על האזרחים בשעת מלחמה ונקראה הג"א – הגנה אזרחית.

סבא רבא משה הליצר וסבתא רבתא יפה הליצר

אני, עירון עם סבא וסבתא

הזוית האישית

עירון מור: בשנת 1967 נישאה סבתא ובשנת 1968 נולדה אמי, ענבל, בבאר שבע. בשנת 1993, ענבל אמי נישאה לאבי – עופר מור יליד כפר מעש ולהם נולדו 3 בנים: עגור, ערד ועירון – אני.

קישור למצגת שבאתר "ניצני השרון"

לסיפורנו המלא במצגת