מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של מרגלית גידו (בדני)

נעה ומרגלית
מרגלית בילדותה בבית הספר
ילדות במושב אחיעזר

סיפור רקע

נולדתי בארץ ישראל בשנת 1949, שנה אחרי קום מדינת ישראל. גדלתי במושב "אחיעזר" והיו שם הרבה חיות: פרות תרנגולות ועוד. הבית שגרנו בו היה גדול ובו שני חדרים. דיברנו בשפה העברית. לאימא שלי קראו מאזה לאבא קראו משה. היו לי שש אחיות ושני אחים. אני מושבניקית והתחביבים שלי הם לרקוד ולשיר. בבית הספר בו למדתי לא הייתה לנו כיתה. למדנו בצריף עד כיתה ח'. במהלך חיי עבדתי בתכשיטים ויהלומים, סייעת בגן ומדריכה לסריגת יד.

ילדותי

גדלתי במושב אחיעזר עם שש אחיות ושני אחים . בבית קטן וצנוע ובו שני חדרים וכולם גרו באותו החדר. הבית היה עשוי מבלוקים בנוי מבניה טרומית. (בנייה של בלוקים שהייתה קלה מאוד). הייתה לנו מרפסת גדולה ובה היינו חוגגים את השבת וגם חגים. ישנו על מזרונים והיה ממש כיף לישון כולם יחד. אמא שלי הייתה חולבת את הפרות והעזים ומכינה מהם חלב וגבינות. בשדה שלנו היה חיטה וממנה אמא שלי הייתה מכינה בצק ומהטאבון היא הייתה מכינה פיתות, לחם ודברי מאפה.

אחותי ואני במושב אחיעזר

תמונה 1

תקופת מלחמת ששת הימים

בעלי  שירת במילואים במלחמת ששת הימים בחיל השריון בתוך טנקים ואני נשארתי לבד עם שני תינוקות אחד בן שנתיים והשני בן שנה. זו הייתה תקופה מאוד קשה כי בעלי נעדר לתקופה ארוכה מהבית, היה קשה להישאר לבד עם שני תינוקות ולא יכולתי ללכת לקנות אוכל לילדים. לכן נאלצתי לנסוע לכפר סבא לאחותי חדווה. גם לה היו ילדים קטנים וגם בעלה היה במלחמת ששת הימים. החלטנו שאנו עוברות את הקושי ביחד וכשאחת שמרה על הילדים השנייה עשתה קניות. כל פעם התחלפנו. כולנו ישנו על הרצפה כי היה לה בית קטן, שני חדרים קטנים והייתה תקופה מאוד קשה . הייתי לבד במשך שלושה חודשים. זכור לי שגם עבודות הבית היו קשות מאוד.  לא היה לנו מגבונים ולא היו חיתולים, לא הייתה דייסה.  בישלנו את הדייסה בידיים כיבסנו בידיים חיתולים ובגדים.

 

בעלי במילואים במלחמת ששת הימים

תמונה 2

סיפור אהבה

עבדתי ביהלומים. ואת המשכורת הראשונה שקיבלתי הקדשתי אותה מתנה לאימא שלי. קניתי לה תכשיט מזהב מאיש פרטי שאשתו התעסקה בתלבושת כלות תימניות. מסרתי לה את מספר הטלפון שלי בעבודה (כי לא היה לנו טלפון אישי). היא התקשרה אליי וקבענו להיפגש בתחנה מרכזית. בעלי עבד במקום בעיתון "הארץ" ושם נפגשנו. התחתנו ועד עכשיו אנחנו ביחד חמישים שנה.

הזוית האישית

נעה: הפרויקט תרם לי זמן איכות עם סבתא והכרות מעמיקה יותר איתה.

מילון

טאבון
הטאבון במקור הוא תנור חימר, מעוצב כחרוט קטום, עם פתח בתחתיתו בעזרתו ניתן להבעיר ולהזין את האש. כיום ישנם טאבונים העשויים מאבן ואף ממתכת. עוד בימי המקרא השתמשו בטאבון אשר שימש כתנור למשפחה, השכונה או הכפר. הטאבון משמש לאפיית לחם כגון לחם הלאפה ונמצא בשימוש נרחב בקרב קהילות אתניות ערביות ויהודיות במזרח התיכון. כמו כן הוא גם משמש היום להכנת פיצות ופית (ויקיפדיה)

ציטוטים

”החלטנו שאנו עוברות את הקושי ביחד “

הקשר הרב דורי