מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של מזל עמי

מזל רביד ושירה
זאת תמונה שהתחפשתי לתימני בכיתה ב'.
"מדילול כותנה להנדסאות בניין אם תרצו אין זו הגדה"

נולדתי בתימן בעיר כולאן, בתאריך 14.7.1949. בתימן קראו לי סעדה שבעברית זה בעצם מזל, קראו לי ככה כדי שיהיה מזל טוב. שם המשפחה הקודם שלי הוא יהודה, על שם סבי. שם משפחתי הנוכחי הוא עמי. אני הבכורה לאמא שלי, אנחנו 8 אחים כולל אני ומצד האבא יש לי עוד 3 אחיות.

כשהגענו לארץ ישראל גרנו במחנה עולים בעין שמר משם העבירו אותנו לאשקלון למעברות ומשם לשיכונים. ביום הראשון שהגעתי לגן חילקו קומפוט וזה נשפך על החצאית שלי ואני ממש התביישתי.

גרנו בבית בן 2 חדרים חדר אחד להורים וחדר אחד לילדים, היינו בבית 10 נפשות, הבתים היו עשויים מבלוקים ומבטון. יש לי ספר זיכרונות מכיתה ח' אני קניתי אותו והוא עדיין קיים. כילדה אהבתי ללכת לצופים של הדתיים, גם אהבתי לרקוד ריקודי עם, לרקום ולסרוג.

אחד האחים שלי אהב לשיר ואנחנו היינו שרים ביחד איתו. אמא שלי אהבה את השיר אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא עזרי (תהילים פרק קכ"א) ואני גם אהבתי לשיר אותו.

נהגנו לשחק בקלאס, סימני דרך, שבע אבנים, חמש אבנים , מנקלה של פעם , ריכוז שהיום קוראים לזה מונפול, דמקה ושש בש. אהבתי לשחק עם בנות דודי ועם חברות שלי. כשהייתי בכיתות יא' יב' עבדתי בחופשים בדילול כותנה ומיוון ירקות.

בהכשרתי אני הנדסאית בניין.

הכל התחיל מאז שהייתי בכיתה ט' אז ההורים שלי שיפצו את הבית ובא לשם מהנדס בניין  שתכנן לנו את התוספת של השיפוץ ואז הוא הראה לנו את התכנית הסתכלתי על התכנית בתור בת בכורה ונתתי הערות לאבא שלי. לדוגמא: המטבח יהיה קטן, שירותים קטנים, ואולי כדאי להזיז את זה לפה ואת זה לפה המהנדס היה בהלם איך אני מבינה והוא אמר "יש לך בת מבינה" וזה היה העידוד הראשון אבל האמת בכיתה יב' לא התכוונתי כל כך אומנם חשבתי על זה אבל לא התכוונתי ללמוד את המקצוע.

כולם הלכו ללמוד בסמינר או באוניברסיטה נרשמתי לאוניברסיטה הלכתי ללמוד כלכלה וחינוך אבל היה לי קצת קשה בכלכלה אז החלטתי שאני הולכת למה שחשבתי פעם להיות הנדסאית בניין. התחלתי בהדרגה לא הלכתי מיד להנדסאות הלכתי קודם לראות שרטוטים של בניין אם זה מעניין אותי בכלל . למדתי שרטוט בניין חצי שנה והלכתי לעבוד ב"סולל בונה" באשקלון.

לאחר מכן למדתי את המקצוע במשך שנתיים. בבית ספר של הנדסאים "סינגלובסקי". למשך שנה ואחר כך העבירו אותנו לאור טכניקום גבעתיים. בכיתה היינו סך הכל 3 בנות והרוב בנים זה  היה מקצוע שהרוב בנים עובדים בו. ובאמת כשסיימתי שם הלכתי לעבוד ב"סולל בונה", באשקלון. עבדתי 8 שנים ובתקופה הזאת התחתנתי וגרתי בנס ציונה.

שנתיים נסעתי עד אשקלון ואז עזבתי שם ועברתי ל"סולל בונה" רחובות ואז המשרדים ברחובות הוחלפו ועברו לאזור התעשייה ברחובות לאחר מכן עברנו ל"כנות" ואז מכנות עברנו לרמת גן ומרמת גן עברנו לקריית שדה התעופה ואז שרי אריסון קנתה את החברה והייתי שם עד שפרשתי בגיל 67. לפני חמישה חודשים פרשתי. עבדתי שם בערך 47 שנים מגיל 20 השלבים בעבודתי כהנדסאית בניין: בהתחלה עבדתי כחשבת והכנתי מכרזים. עשינו הערכה וחישובים שונים כמו כמה עולה בטון ויסוד וזה היה מעניין.

עשר השנים האחרונות עבדתי בסולל בונה ובשיכון בינוי, חברה בבעלותה של שרי אריסון. שם עבדתי יותר כמנהלת ועורכת חוזים וזה לזקנים וחשבונות עבדתי גם בייעוץ ותכניות וזה מצא חן בעייני למרות שטיפה חסר לי המקצוע ואני חושבת שיצאתי בדיוק בזמן. הייתי רוצה להמשיך אבל חשבתי לעצמי שנהניתי מהעבודה אבל די זה מספיק לגיל שלי.

את בעלי פגשתי כשהלכתי עם חברה לבית מלון ושם נפגשנו. הוא ביקש את הטלפון שלי והבאתי לו אך לא יצר קשר רק אחרי שנה הוא יצר קשר. התחתנו ב- 29.6.1977 יצאנו 4 חודשים. בעלי נולד ב- 5.2.1946 והיום הוא בן 71.

יש לי 4 ילדים שני בנים ושתי בנות, לבן הגדול קוראים אלעד והוא בן 37, לבת השנייה קוראים עידית והיא בת 36, לבת השלישית קוראים ענבל והיא בת 35, לבן האחרון קוראים עידו והוא בן 30.

יש לי 9 נכדים 3 מאלעד, 3 מעידית, 2 מענבל ו-1 מעידו, הם בדרך כלל באים אליי ואני טסה לבת שלי שגרה בחו"ל.

תמונה 1

זאת תמונה שהתחפשתי לתימני בכיתה ב'. המורה שלי צילמה אותי והביאה לי את התמונה. המורה העלתה אותי על כיסא ואני שרתי עם ביטחון את השיר "אני זכריה בן עזרא…".

כיום אני מרבה בהליכה ברגל, קוראת פרקי תהילים ולעיתים הולכת להרצאות, סידורים בבית, יום התנדבות, הרצאות בערב, יוצאת לטיולים ואני נפגשת גם עם חברות.

תרופות סבתא:

לשתות ביצה (לא מבושלת) לצחצוח גרון.  שמן חם וטובלים עם צמר גפן ומטפטפים באוזן זה עוזר לכאבי אוזניים.

מתכון לזלביה:

מצרכים: ק"ג קמח, כף שמרים יבשים, אבקת אפייה, כף מלח, כף סוכר, 3 וחצי כוסות מים חמים (שהיד סולדת בהם)

אופן ההכנה: מערבבים את כל החומרים היבשים ביחד ולהוסיף את המים בהדרגה וללוש צריך להיות בצק דביק ואחרי זה נותנים לבצק לנוח 15 דקות ואז ללוש שוב ואז לתת לנוח עוד 15 דקות ואחר כך לקרוץ עיגולים על משטח מקומח(רצוי לשים ניילון נצמד על השיש  ועל זה לשים את הקמח כדי שהשיש לא יתלכלך) ואחר כך משטיחים כל עיגול ומטגנים במחבת עם שמן עמוק.

הזוית האישית

אנחנו נהנינו מאוד עם מזל שמחנו לשמוע את הסיפור שלה היא אישה מאוד מעניינת

מילון

קומפוט
לפתן, ג'לי

ריכוז
מונופול

כאולן
עיר בתימן

סעדה
מזל

עין שמר
הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה- כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

סינגלובסקי
מכללת אורט סינגלובסקי לטכנולוגיה מתקדמת ומדעים עוסקת בהכשרתם של הנדסאים בתחומים טכנולוגיים- מקצועיים שונים.

סולל בונה
סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.

ציטוטים

”"אין דבר העומד בפני הרצון"“

הקשר הרב דורי