סיפורה של לילי רוזנטל
גרתי במעון לעולים חדשים, ושם הכרתי לראשונה עולים מארצות שונות
גדלתי בויניפג, עיר במרכז קנדה. מזג האוויר בחורף היה מאוד מאוד קר, ולעיתים הלכתי בשלג, שהגיע לי עד הברכיים לפני שפינו את השלג מהדרכים.
הלכתי לבית ספר עממי, וגם לתיכון, ולמדתי שנתיים באוניברסיטה.הייתי חניכת תנועת נוער ה"בונים" מגיל עשר עד סוף תיכון. למדתי גם שבע שנים בבית ספר יהודי אחרי הצהרים, אחרי הלימודים בבי"ס עממי.
באתי לישראל בשנת 1957, למדתי באולפן ועבדתי בחנות ספרים ללימודים טכניים בחיפה . גרתי במעון לעולים חדשים, ושם הכרתי לראשונה עולים מארצות דרום אמריקה, ממרוקו, מדרום אפריקה, רומניה ופולין. אנשים בארץ התפעלו מזה שבאתי מקנדה לישראל, ושאלו אותי אם סבלתי מאנטישמיות בקנדה. עניתי להם שפה, לראשונה, למדתי שיש יחס שונה לאנשים ממדינות שונות.
בתחלת 1958 חזרתי לקנדה על מנת ללמוד מקצוע שלהערכתי מתאים לארץ ישראל. למדתי קורס של לבורנטית רפואית, וגם עבדתי בבית חולים בויניפג, לפני עלייתי ארצה. בשנת 1960 עליתי לארץ ישראל והכרתי את בן-זוגי חיים, שהיה חקלאי בבנימינה. התחתנו, ועברתי לגור איתו בבנימינה. אחרי החתונה, אמא שלי שלחה לנו מקנדה את השידה מהחדר שלי, שבו כל המגירות היו מלאות בכלי בית, שבאותה תקופה לא היה ניתן לקנות כאן בארץ. היום אפשר לקנות כל דבר, בניגוד לאותה תקופה. יש לי אחות מבוגרת ממני שגרה בישראל, ואח שגר בקנדה .יש לנו 3 ילדים: נועה, שהיום בת 52, גד , בן 49, ואלון שהוא בן 43, ויש לנו 9 נכדים שגורמים לנו הרבה שמחה.במשך השנים עבדתי תקופה קצרה בגלריה לאומנות בקיסריה, ואח"כ עבדתי במשך 22 שנה במרפאת שיניים בתור אסיסטנטית וגם פקידה.במשך השנים התנדבתי גם בבית ספר בו למדו הילדים שלנו. הפעלתי, יחד עם עוד כמה אנשים, התרמות דם בבנימינה, ולאחרונה, אחרי 30 שנה, העברנו את התפקיד והזכות למועדון רוטרי המקומי.
אני פעילה בעמותה לשחזור ושיפור בנימינה.
אורי ולילי מתעדות את הסיפור
מילון
ספרים טכנייםספרים ללמידה של מקצועות טכניים, לדוגמא: להנדסה בטכניון.
ציטוטים
”שאלו אם סבלתי מאנטישמיות בקנדה. עניתי שפה, לראשונה, למדתי שיש יחס שונה לאנשים ממדינות שונות.“