מאגר סיפורי מורשת

שמי חביבה אנג'ל, נולדתי בשנת 1942 בכפר אל גדס שבתימן. עלינו ארצה בשנת 1949. כשעלינו לארץ, גרנו תחילה במעברה בעפולה, שיכנו אותנו בצריפים מפח, פחונים. בעפולה למדתי בבית הספר היסודי ובתיכון. בגיל 22 התחתנתי ועברנו לגור בגני תקווה. נולדו לנו ארבעה ילדים ולשמחתי כולם גרים בגני תקווה.

משנות ילדותי בעפולה יש לי זיכרונות יפים. גרנו בגבעת המורה בבית פרטי והיו לנו עזים. הייתי יוצאת יחד עם שאר הילדים בגילי לרעות את העזים באחו. היינו יוצאים ושרים את השיר "שה וגדי" שכתב והלחין, מתתיהו שלם.

בחג השבועות בגני תקווה

ההתנדבות כערך עליון

במהלך השנים עבדתי בעבודות מזדמנות שונות ועתה, בגילי המתקדם (הגיל השלישי), אני מתנדבת במועדון שלהבת, מועדון נכי צה"ל. מזה חמש עשרה שנה. פעם בשבוע אני מגיעה אליהם ומבשלת ל 30-40 נכי צה"ל אוכל מעשה ידיי, חם וטעים. כל יום בחזרי הביתה לבי מתמלא "במיליון דולר" בשמעי את התודות והמחמאות למעשה ידיי. כשהם נהנים, אני נהנית!

בנוסף, אני גם מתנדבת בחנות יד שנייה של משרד הרווחה, בה אנו מוכרים בגדים הראויים לשימוש. בכסף שנאסף מהמכירות אנו עוזרים לילדים מבתים דלי אמצעים, ורוכשים עבורם מחשבים, בגדים, תיקים לבית הספר, עוזרים במימון השתתפות בחוגים, ועוד.

אני אוהבת מאוד לטייל, והחלטתי שכל שנה אסע לטיול במדינה אחרת

בטיול שלי ברומניה

שדרות התקווה בגני תקווה – קיר המייסדים

המטיילים בשדרות התקווה יכולים לצפות בקיר תמונות, אלו תמונותיהם של תושבי גני תקווה, דור המייסדים, על קיר זה מתנוססת גם תמונתה היפה של חביבה אנג'ל, בצעירותה בלבוש מסורתי.

חביבה אנג'ל שרה את שיר הרועה הקטנה

הזוית האישית

חביבה: יש לנו שבעה נכדים נפלאים ואהובים, תודה לאל!

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בו השתתפה חביבה, ותועדה של ידי תלמיד מכיתה יא 3 מבית הספר התיכון מית"ר.

אהובה, מטילדה, תמי והבי,עדנה ארדי,רות משען, דבורה אורגד, חביבה, התלמידים והמורות אנט ואורית

בחגיגת ט"ו בשבט בבית הספר מית"ר