מאגר סיפורי מורשת

סבא אלי והנכדה תותי השתתפו בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר נעמי שמר. במהלך המפגשים סיפר סבא לתותי סיפורי מורשת משפחתית. במצגת המלאה ניתן לצפות בקישור "הקשר הרב דורי סבא אלי ממן ותותי נעמי שמר תל אביב" 

השיר "סימני דרך" – נעמי שמר:

השיר שבחרנו מקשר בין שני עולמות נפגשים. עולם הילדות, בו סבא אלי גדל והתחנך בניכר,ומצד שני אהבתו, כמיהתו וערגתו להקים בית בארץ ישראל.

בשנת 1965 סבא זכה והגשים את החלום לעלות לארץ ישראל, להקים בית בארץ ישראל, לחיות, לבנות ולהיבנות בה. מי זוכר ומי יודע את הדרך אל ביתי. המילים מעלות בי את הכמיהה לגאולה לבית שבארץ ישראל.

 רקע – יהדות מרוקו 

יהדות מרוקו הייתה הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות שליהדות ארצות האסלאם. ראשית התפוצה היהודית במרוקו מתוארכת על פי עדויות ארכאולוגיות למאה ה-2. בעת העתיקה יהודים התגוררו בעיקר בערי החוף של צפון אפריקה המערבית ועסקו במיוחד במסחר.

בתחילת המאה ה-8 מרוקו נכנסה תחת כנפי האסלאם. תחת השושלות המוסלמיות יהודי מרוקו ידעו תקופות פריחה תרבותית וכלכלית ותקופות של רדיפות קשות. היחס ליהודים השתנה באופן תמידי בין שליט לשליט, והם סבלו בעיקר בתקופות של אי-יציבות. לאחר גירוש ספרד של שנת 1492 המוני מגורשים הגיעו למרוקו, ושימשו בתפקידים משמעותיים בניהול מסחר החוץ והדיפלומטיה של הממלכה. לאחר הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת בשנת 1912 על פי רוב נהנו היהודים מביטחון רב יותר וממעמד חברתי וכלכלי משופר.

לאורך הדורות יהדות מרוקו הייתה מרכז ליצירה תרבותית, ספרות עשירה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה ניכרת במסורות המוזיקה,לשונות, פסיקה הלכתית, אמנות ועוד.

יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20 ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות כנגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967עלו אליה למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, בעוד אחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. בראשית המאה ה-21 נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים.

מקנס

מקנס או מכּנס (בצרפתיתMekn?s) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת. העיר שוכנת בגובה של כ-560 מטר מעל פני הים, ובמרחק של כ-120 ק"מ מזרחית מהבירה רבאט. בעיר התגוררו 576,152 איש בשנת 2008 ובאזור האורבאני מתגוררים כ-950,000 איש. מקנס נוסדה במאה ה-10 ושמה נגזר משמו של שבט "מקנסה" (Meknassa) הברברי שייסדהּ. שמו של השבט נגזר בתורו מהמילה הברברית שמשמעותה "לוחם". העיר שימשה כבירת מרוקו בימיו של איסמעיל מלך מרוקו (המוכר גם בשם "מולאי איסמעיל"), והיא מצטיינת ברובע המדינה ובעיר הקיסרית שלה, וכן בבניניה המונומנטאליים. מקנס נחשבת לאחת מארבע "הערים הקיסריות" (Les quatre villes impériales) של מרוקו, ובשנת 1996 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

סבא אלי מספר לרותם

נולדתי במוצאי שבת, במרוקו בעיר מקנס, לרפאל ושמחה ממן,הוריי נתנו לי את השם אליהו, על שמו של אליהו הנביא. את תאריך הלידה לא ידעתי כי הוריי לצערי לא נהגו לנהל רישום.

תאריך הלידה שלי נודע לי במקרה כשנפטרה דודתי ובשבעה נכח בנו של המוהל שמל את ילדי מקנס, ברשותו החזיק מחברת של כל הילדים שהוא מל. המחברת נמצאת אתו בכל מקום שהוא הולך. לשמחתי שמי הופיע ברשומות וכך נודע לי שנולדתי ב- 9 לינואר 1944. וזה באמת היה מוצאי שבת. מאז אני יכול לחגוג את יום הולדתי כמו כולם.

 הבית בו גרנו במלח החדש במקנס  (צילום בעת ביקור שורשים במקנס בשנת 2004)

המשפחה של סבא

התקשורת עם ההורים הייתה באמצעות השפה הערבית המרוקאית המדוברת, היות ולא ידעו שפה אחרת. התפילות היו מן הכתב העברי.

סבא אלי מספר לרתם

זה היה מוצאי שבת, נולדתי במרוקו בעיר מקנס "לרפאל ושמחה ממן" לכן הוריי נתנו לי את השם "אליהו" על שמו של אליהו הנביא. את תאריך הלידה לא ידעתי כי הוריי לצערי לא נהגו לנהל רישום.

תאריך הלידה שלי נודע לי במקרה כשנפטרה דודתי ובשבעה נכח בנו של המוהל שמל את ילדי מקנס, ברשותו מחברת של כל הילדים שהומלו. המחברת נמצאת איתו לכל מקום שהוא הולך. לשמחתי שמי הופיע ברשומות וכך נודע לי שנולדתי ב 9 לינואר 1944. וזה באמת היה מוצאי שבת. מאז אני יכול לחגוג את יום הולדתי כמו כולם.

בית סבא וסבתא ז"ל מצד אימא

כל מוצאי שבת, המשפחה הייתה מתכנסת בבית סבתא וסבא לעשות את קידוש ההבדלה בין קודש לחול. סבא היה מכין יין במרתף, כמות שתספיק לכל השנה , כי רק על היין הזה היה סומך בנושא הכשרות. (סבא היה רב ומאמין גדול). החיצים מסמנים את פתחי האוורור של המרתפים בהם סבא היה נוהג להכין את היין. סבא היה מאחסן אותו תחילה בכדים גדולים ומאוחר יותר לאחר שתסס, היין היה עובר תהליך בישול ומועבר לבקבוקים בהם השתמש לעשיית קידוש בשבת ומוצאי שבת במשך כל השנה.

תלמוד תורה

כל ילדי מקנס לומדים בתלמוד תורה עברית, תנ"ך ותפילות, כשעלינו לישראל קל יותר היה לנו ללמוד לדבר ולכתוב בעברית. בתלמוד תורה היו מספקים כריכים  וחלב כל בוקר לילדים מעוטי יכולת – תרומות מיהודי ארה"ב וקנדה. בנוסף קהילת יהודי מקנס הייתה מאורגנת ועזרה בסתר לנזקקים.

קישור למצגת הסיפור המלא:  "הקשר הרב דורי סבא אלי ממן ותותי נעמי שמר תל אביב" 

תשע"ד 2014