מאגר סיפורי מורשת

שמי יעל רוטשילד רמות. הוריי עלו מגרמניה בנפרד: אבי עלה ב 1936, אמי עלתה בשנת 1939. נולדתי בעתלית בשנת 1948. גדלתי בעתלית ולמדתי עד כיתה ח' בבית הספר הממלכתי "עתלית". באופן קבוע, כל שנה בט"ו בשבט, היינו יוצאים לנטיעות בכניסה לעתלית. כל תלמידי ביה"ס היו שותפים לחוויה. שבוע לאחר הנטיעות היינו יוצאים להשקות כל אחד את העץ שנטע.

לפני 15 שנים אבי נפטר בט"ו בשבט וזו הייתה סגירת מעגל מסוימת. הטבע הוא מרכיב חשוב בנוף ילדותי. הייתי ילדה להורים חקלאיים, הייתי יוצאת למרעה עם הפרות לאחר שהייתי חוזרת מביה"ס. היה לנו משק חקלאי ובו היו עזים, פרות, תרנגולות וארנבות. את העזים הייתי חולבת, ואפשר לומר שכל הילדות שלי עד כיתה ח' הייתה סביב החקלאות. גם בתיכון למדתי בבי"ס חקלאי והייתי אחראית על משתלה גדולה של צמחי בית.

באחד המפגשים בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר גוונים בעפולה, הבאתי לתלמידים את ספר התפילה האישי של אמי בגרמנית.

סידור התפילה לנשים שהיה שייך לאמי

בנסיעתי לגרמניה לעיירה אפלטרך, עירה של אמי, ליד שטוטגארט בנובמבר 2018, הגעתי לבית כנסת יהודי ששרד את השואה ושם נתתי את הספר כמתנה לבית הכנסת והוא שימש כתיעוד של ספר תפילה יהודי מיוחד לנשים. בספר תפילה זה יש פרקים לברכה לאישה יולדת, לברכה לאישה חולה וכל מיני אירועים שיש לאישה בחייה.

בבית הכנסת בגרמניה

בית הכנסת בגרמניה

בית הכנסת פעיל באופן מיוחד וכל הזמן נתרמות תרומות המעידות על היהדות וכל סמליה, לדוגמה: תרמתי לבית כנסת זה מזוזות כשרות, מפית לחלות, כוס כסף לקידוש וטלית רקומה לספר תורה. זוהי עבורי סגירת מעגל.

חלומי היה  לחגוג את יום הולדתי בגרמניה ולסייר בבית לשעבר של אמי ששרד מאז ליל הבדולח. יום הולדתי חל בתאריך 16.11.1948 ואכן עמדתי ליד בית אמי ביום זה. נסעתי לגרמניה ביום הולדתי יחד עם בעלי אבינועם וחברים שלי מגרמניה שהם אוהדים של ישראל. האורחים ברכו אותי ואני ברכתי את האורחים שבאו להשתתף בשמחתי .

ביתה של אמי כיום, כפי שצילמתי בנסיעתי לגרמניה

אני רואה את הקשר הרב דורי בין המבוגרים והילדים כמו הקשר בין ההיסטוריה של הוריי לביני. למדתי את ההיסטוריה של הורי על ידי סיפורים ששמעתי בבית לבין זה שביקרתי במקום הולדתם, ראיתי את ביתם ואת מקום עבודתם בגרמניה. במסע שלי פגשתי אנשים שהכירו את הוריי כילדים וגם את הוריהם. שמעתי על חוויות ילדותם, חקרתי את החלק של ילדותם בשואה ולאחר שהם עלו לארץ. את כל המידע שקיבלתי מהם לאורך השנים תיעדתי וזה אפשר לי לספר לילדים על קורות חייהם של הוריי לאורך השנים. כמו כן בימים אלו אני עוסקת בעריכת סרט המתעד את קורות משפחתי ובעתיד בכוונתי לכתוב ספר בנושא.

הזוית האישית

יניב: למדתי שיעל לא ויתרה לעצמה וגם אני לא מוותר לעצמי. אני מאחל לך יעל, שתצליחי בעריכת הסרט שלך על השואה והסרט יהיה מוכן לפי משאלתך לקראת יום השואה הבא עלינו בקרוב – בהצלחה.

עמנואל: למדתי שלא צריך לוותר על ההיסטוריה של משפחתנו. נהניתי מאוד מהתכנית כי למדתי מהמפגשים על השואה ועל מה אפשר לעשות כדי לחקור את השורשים שלך.