מאגר סיפורי מורשת

סגירת מעגל

אני מרים אלקלעי בת להורים ניצולי שואה ילידת הארץ רוצה לספר לכם על משפחתי הקטנה משפחת רוט אבי אליעזר ואמי אולגה.

אמיאולגה, לפני מלחמת העולם ה-2, גדלה במשפחה יהודית דתית בצ'כוסלובקיה עם שמונה אחים. בזמן המלחמה, חמישה אחים נספו בשואה עם ילדיהם. אמי הייתה שנה באושויץ במחנה הריכוז וסבלה רבות. היא עבדה במטבח בקילוף תפוחי אדמה ואת הקליפות לקחה בסתר והביאה לחברותיה שהיו אתה בקרטינות וכך לא גוועו ברעב.

אמי סיפרה לי שבימי שישי היה לה חשוב לשמור על המסורת היהודית שהייתה רגילה אליה בבית ומצאה פתרון להדלקת נרות, היא הייתה פורמת חוטים מהכותונת שלבשה מגלגלת אותם, מכינה מהחוטים פתיל ומדליקה אותו ואומרת את הברכה להדלקת נרות.

תעודת הלידה של אמי.

תעודת שחרור.

כתב ידה של אמי, המספר שקיבלה וקועקע על ידה באושוויץ.

בזמן הזה אמי הייתה נשואה. בעלה נרצח במחנות הריכוז ובסיום המלחמה ושחרורה מהמחנה, חזרה לביתה ולא מצאה אף אחד מבני המשפחה. עלתה לארץ עם משלוח טנקים שהיו מיועדים לצבא בארצנו. אבי אליעזר היה כבר בארץ לאחר שברח ממחנות עבודה בתקופת המלחמה. אבי איבד את אשתו הראשונה ושתי בנותיו בשואה ב- 1949 הכיר את אמי התאהבו התחתנו ובאתי לעולם ב- 1950. אמי הייתה כבר בת 40 לאחר סבל רב אבל עם תקווה גדולה. לא הפסיקה לחפש את משפחתה לי סיפרה מעט מאוד על התקופה של השואה אני חושבת שרצתה לחסוך ממני את הכאב והעצב. בשנת 1956 נסענו להונגריה לבקר את סבי נסענו לחודש וכשהגענו לבודפשט עיר הבירה של הונגריה נקלענו למהפכה שהתרחשה. לאחר שהגענו למשפחה בעיר מישקולץ בילינו עם המשפחה ורצינו לחזור לארץ שלטונות הונגריה לא הרשו לנו לחזור. נשארנו שם שמונה שנים למדתי שם בבית ספר יסודי נאלצתי ללמוד הונגרית.

למדתי בבית ספר עם 1500 תלמידים יהודייה יחידה במשך כל התקופה הסתרתי את יהדותי. למדתי בבית הספר היסודי שמונה שנים ואחרי זה התחלתי תיכון ובשנת 1964 שלטונות הונגריה הרשו לנו לחזור לארץ לאחר מאבקים קשים. התחלנו את חיינו מחדש בארץ ללא שום אמצעים כלכלים לאט לאט הכול הסתדר למדתי בגרתי התחתנתי יש לי ארבעה ילדים חמישה נכדים משפחה מקסימה שממשיכה את החיים וגם את החיים השמחים וגם את הזיכרון של ההורים.

תשע"ו