מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא שלי גדלה באיראן

סבתא, אני והמשפחה המורחבת
חלק מתמונה משפחתית בטיול
העלייה מאיראן של סבתא

שמי בתיה אליאס, שם החיבה שלי הוא בתי. שם משפחתי הקודם היה נז'ד קשני. נולדתי בתאריך 31.1.1944 באספהאן, איראן. מיקומי במשפחה הוא ילדה אמצעית בין שבעה אחים.

עד גיל 4 וחצי גדלתי באספהאן, לאחר מכן עברנו לאבדן, באיראן. בכיתה א' למדתי בבית ספר מעורב, לאחר מכן בכיתה ב' בבית ספר יהודי שנפתח, ואז מכיתה ג' – י"ב בבית ספר אליאנס, בית ספר ליהודי צרפת.

מאכל מיוחד שאהבתי מהבית היה גורמה סבזי, זהו תבשיל פרסי עם הרבה ירק ולימון. אהבתי את כל החגים, אבל במיוחד את פסח.

האירועים החשובים בחיי היו העלייה לארץ, החתונה, וכשנולדו הילדים והנכדים. עליתי לארץ בגיל 21, בתאריך 15.6.1965. הגענו אל בת ים. עלינו יחד כל המשפחה חוץ מאחות אמי שכבר הייתה בארץ שבע שנים לפני כן. התחתנתי בתאריך 15.12.1970 בגיל 27, יש לי שלוש בנות ועשרה נכדים. הנכדים באים לבקר אותי כל יום שישי

תחביביי הם אמנות, ציור, שירה, ריצה.

סבתא, אני והמשפחה

תמונה 1

הזוית האישית

יואב: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא שלי ולראיין אותה, אני שמח שתיעדנו אותה.

מילון

אֶסְפָהָאן
(בפרסית: اصفهان;) היא העיר השלישית בגודלה באיראן (אחרי טהראן ומשהד), ושוכנת במחוז הקרוי על שמה, כ-340 קילומטר דרומית לבירה טהראן. בעיר חיים כ-2 מיליון תושבים (נכון לשנת 2016). העיר משמשת כמרכז תיירותי חשוב במדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מאכל מיוחד שאהבתי מהבית היה גורמה סבזי, זהו תבשיל פרסי עם הרבה ירק ולימון“

הקשר הרב דורי