מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא שלי ואני

אני וסבתי בפעילות של החפץ (פמוטים) במסגרת התכנית
תמונה מעברה של סבתי
סיפור הילדות של סבתא - כולל מתכון לכבד קצוץ

סבתא יפה מספרת על ילדותה

נולדתי בווילנה בתאריך 9.2.1953 להוריי, חיים (פימה) ולובה מישלובסקי, אחות לאחי הבכור איסר שגדול ממני בחמש שנים. אני לא זוכרת דבר מהחיים בוילנה כי עלינו לארץ כשהייתי בת ארבע.

הוריי – אבי פימה נולד בקובנה, שירת בצבא האדום, נפצע פעמיים במלחמת העולם השנייה ואיבד שלוש אצבעות ביד שמאל, המשיך להילחם, נפצע בירך ימין מכדור דומדום, לאחר טיפול ממושך שלא צלח הזמינו את דוקטור שפירא לקטוע את הרגל אך למזלו של אבי סיפרו שהרופא קפא למוות בלילה… וכך ניצלה בעצם רגלו.

אמי נולדה בסמורגון שבליטא, עברה את זוועות השואה, ולאחר המלחמה פגשה את אבי בוילנה, שם התקבצו שורדים יהודים רבים. הם נישאו בשנת 1947 והקימו בית בוילנה, אבל אמי מאוד רצתה לעלות לארץ ישראל בעקבות השואה, רצתה לעלות למדינת היהודים. עלינו ארצה עם ציוד רב באונייה מדיטריניאן שהגיעה לנמל חיפה בתאריך 1.5.1957. לא הורידו אותנו מהאונייה בגלל חג הפועלים, וראינו את מצעד הדגלים הרוסיים. בתאריך 2.5.1957 הורידו אותנו לצריף בנוף ים, שכונה של הרצליה. הצריף לא היה מוכן, ומשום שאבי היה רק עם שבע אצבעות ולא מצא עבודה, הוא עסק בשיפוץ הצריף ונשיא המדינה וויצמן הגיע לראות את הצריף שלנו!

בתור ילדה שהגיעה מרוסיה לקיץ בצריף – מעולם לא ראיתי שמש! הייתי משחקת בחוץ בתחתונים! נשרפתי לחלוטין והייתי צריכה לגשת למרפאה.. ככה הכרנו את החום של ארץ ישראל.

בהיותי בכתה א עברנו להתגורר בחדרה בשנת 1960. אני זוכרת את ילדותי בחדרה כנפלאה. התגוררנו בשכונה של קיבוץ גלויות. כולם היו חברים, שיחקנו הרבה בחוץ יחד, היינו משחקים קלאס, מחבואים. היינו משחקים הרבה בחורף, מסמנים עיגול גדול באדמה הרטובה עם סכין, מקיפים שטחים ויוצרים שטחים… ואני זוכרת שלמרות ששיחקנו עם סכין אף אחד לא נפגע. שיחקנו חמש אבנים. ניגנתי על חלילית וארבע שנים על אקורדיאון ושרתי במקהלת בית הספר.

סבתא מספרת על מקצועה כאחות

בשנת 1971 סיימתי תיכון והתחלתי לימודי סיעוד. אלו היו שלוש שנים מאתגרות ומקסימות. בשנת 1974 התגייסתי לצבא ושירתי בצפת שנה וחצי ושנה וחצי בתל השומר. הייתי בהמשך עוד שנה בצבא, לא בחיל רפואי, אלא במדור הדרכה והיסטוריה. בשנה זו הבנתי שמקצוע הסיעוד הוא חיי.

ומאז ועד לימים אלה אני עובדת כאחות, שנים רבות עבדתי כאחות במחלקת ניתוחי לב חזה בבלינסון, ומתאמת השתלות, בהמשך עברתי לעבודה בקהילה במרפאה מקצועית בקופ"ח כללית בן גוריון כפר סבא. נסעתי במשלחת של סיוע רפואי לטפל בנפגעי מלחמת קוסובו וגם בצונאמי בתאילנד.

אני מרגישה כי המקצוע שלי כל כך מילא אותי ונתן לי סיפוק כל השנים, וכמובן המשפחה שהקמתי.

חפץ שעובר במשפחתי: הפמוטים של סבתא רבתא לובה

את הפמוטים קיבלה סבתא רבתא לובה במתנה מסבא רבא פימה לאחר נישואיהם. שנתיים לאחר תום מלחמת העולם השניה הם נישאו בעיר וילנה. חיי הנעורים של סבא רבא וסבתא רבתא התנהלו לאורך מלחמת העולם השנייה, סבתא בגטו וסבא כחייל בצבא האדום. שניהם הגיעו ממשפחות דתיות. לאורך השנים לא היתה אפשרות לקיים את המצוות בגלל גזרות הנאצים.

בתום המלחמה, לאחר נישואיהם, סבא רבא קנה פמוטים יפהפיים שהזכירו להם את הבתים בהם גדלו והתחנכו. פמוטים אלו גדולים ומרשימים והיו משמעותיים ביותר בתא המשפחתי של סבתא יפה בחיבור שלהם למסורת.

בחייה, סבתא רבתא לובה ביקשה שאחרי מותה סבתא שלי, יפה, תיקח את הפמוטים ותמשיך להדליק בהם את נרות השבת.

זה המסר שסבתא יפה קבלה בבית: כאשר אתה מדליק או נותן, אף פעם לא חסר לך. כאשר אתה עוזר לחבר אתה משמח אותו ואתה עצמך נהיה שמח על המעשה הטוב שעשית. סבתא אמרה: "אני מאוד שמחה שזכית להכיר את אמי, סבתא רבתא לובה".

תמונה 1

סבתא רבתא לובה

תמונה 2

מאכל משפחתי: כבד קצוץ

סבתא יפה מספרת: "מאז שאני זוכרת את עצמי, כבד קצוץ היה בדרך כלל מאכל של ראש השנה ופסח. אימא שלי היתה מכינה לחגים ובהמשך זה הפך למאכל קבוע בכל ארוחה משפחתית חגיגית: ימי הולדת, חגים ובהזמנות מיוחדות של הנינים. כל השנים לא הכנתי בעצמי כבד קצוץ, כי אימא תמיד היתה דואגת להביא. אימא נתנה לי את המתכון אך אף פעם לא הכנתי, כי לא היתה לי סיבה. לאחר שנפטרה, התחלתי להכין בעצמי ושמחתי להכין במיוחד במסגרת התכנית יחד עם נכדי אביתר.

מתכון

מצרכים:

1 ק"ג כבד עוף

4 בצלים גדולים

6 ביצים קשות

מלח ופלפל

הכנה

לטגן בצל בשמן עד להזהבה

להוסיף את כבדי העוף

להמשיך לטגן

כאשר הכבד מוכן- לקרר

לטחון את הכבד והבצל במטחנת בשר

לטחון את שש הביצים הקשות

לתבל במלח ופלפל

להגיש

בתיאבון!

הזוית האישית

סבתא יפה: נהניתי מאוד מהחוויה. בעיקר בתקופת הקורונה, בה הריחוק החברתי היה גדול (בעיקר שלנו מנכדינו האהובים), החווייה התעצמה, המפגשים בזום היו נהדרים, שמחתי שאביתר שאל שאלות והקשיב לסיפורי העבר של משפחתינו. מאחלת לו שתמיד ישאל ומקווה שתמיד אהיה פה לספר!

אביתר:היה לי כיף, בעיקר להכין עם סבתא את המאכל המשפחתי שלנו – כבד קצוץ! למדתי הרבה על משפחתי.

מילון

קיבוץ גליות
קיבוץ גלויות הוא מרכז תולדות התנועה הציונית ובמגילת העצמאות של מדינת ישראל. לאחר הקמת מדינת ישראל יישם ראש הממשלה דוד בן-גוריון מדיניות של מיזוג גלויות בעיקר במערכות החינוך והצבא כחלק מהמאמץ לקליטת המוני תלמידים מגלויות רבות ולעצבם על פי דפוסי חיים וחברה חדשים, ישראלים. מטרתה הייתה מיזוג העולים עם הישראלים הוותיקים על מנת ליצור תרבות ישראלית עברית חדשה לעם ישראל בשובו לציון. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”המדליק נר מנר, זה דולק וזה אינו חסר“

הקשר הרב דורי