מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל בן מלך, אני משתתפת  השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי איילת. במפגשים  סיפרתי לה איך הגעתי לקיבוץ איילת השחר?

נולדתי לבית משפחת בן אבו, בשנת 1953, בעיר טנג'יר שבמרוקו ועליתי לארץ בשנת 1962 עם הורי.

לקיבוץ איילת השחר הגעתי כשהייתי בת 12, ללא הורים או משפחה. הסיבה האמיתית שאחי חיים ז"ל התחנך בקיבוץ אפיקים דרך ארגון עליית נוער שקלטו נערי חוץ. פעמים רבות סיפר לי, אחי חיים על חוויות המקום על חיי החברה, התרבות, חגי ישראל, טיולים משותפים, ריקודי עם ועוד. אז הבנתי כמה החיים בקיבוץ שונים מהחיים במקום בו גרנו.

באחד הימים הגיע נציג של עליית נוער לבית הספר בו למדתי וסיפר על לנו על חיי הקיבוץ. קיבלתי החלטה, בלי אישורה של אמא, לנסות להתקבל לאחד הקיבוצים. נרשמתי דרך הנציג והתקבלתי לחברת הנוער שחרית ג בקיבוץ איילת השחר.

שהגעתי לקיבוץ איילת השחר התקבלתי על ידי צוות מדריכים ומטפלות במסגרת חברת הנוער. היו לנו שם כללי התנהגות וסדר יום: בבוקר לומדים ואחר הצהריים עובדים. בנוסף היו לנו תורנויות שטיפת החדרים והכיתות. בסידור עבודה שיבצו אותי לרוב לטפל בילדי הגיל הרך ולפעמים שובצתי לעבודה בגידולי שדה בדילול הכותנה או בגיוסים לקטיף פירות העונה.

הפעילויות חברתיות הייתה שם מאוד מגוונות: ריקודי עם, מקלה, פעילויות ספורטיביות, טיולים ו אירועי חגים. בסוף כל שנה עשינו הצגה שהונחתה על ידי במאי מקצועי ובני המשפחות שלנו הוזמנו לצפות בהופעה. לאחר מכן יצאנו לחופשה של שבועיים הביתה. בעיקרון החופשות לבית ההורים היו בחגי תשרי ופסח.

הימים והשבועות הראשונים בקיבוץ היו קשים, בלי חיבוק מאמא. בהמשך התרגלתי לחיי החברה והחיים בקיבוץ. צוות המחנכים דאג להקנות לנו יחס חם ותשומת לב, כתחליף להורינו ולבית המשפחה. הבנו היטב את משמעות העדר קן המשפחה הביולוגית של כל נער ונערה בחברה הילדים בשחרית ג'.

עם הזמן המדריכים דאגו שלכל אחד מאיתנו תהייה "משפחה מאמצת". משפחת בכור: דוד ותהילה ושלושת ילדיהם הם היו המשפחה המאמצת שלי. הקשרים היו ממש כמו בת בית לכל דבר. קבלתי יחס מאוד אוהב ומחבק. הייתי חלק בלתי נפרד באירועים המשפחתיים שלהם. עד היום נשמר קשר טוב מאוד עם תהילה ושלושת ילדיה עודי, ברק והדר.

עם בני הקיבוץ לא ממש התחברנו, הם התנשאו עלינו. קרו לנו ילדי "המוסד" – ילדים שלהוריהם לא הייתה היכולת לפרנס ולגדל אותם והם נשלחו לפנימיות ולמוסדות שונים הארץ. בני הקיבוץ לא הבינו את רגישות של ילד חוץ, אשר עוזב את ביתו והוריו בגיל מאוד צעיר.

אני מעריכה מאוד את המקום בו גדלתי וחונכתי את קיבוץ איילת השחר. קיבלתי את ערכי החיים לכל אורך השנים. לימים התחתנתי עם אליקים שהוא בוגר חברת נוער שחרית ב' , מקבוצת חברה קודמת לחברה שלי.

הזוית האישית

רחל: מאוד נהנתי בשיתוף הכתיבה והעבודה עם נכדתי איילת. גליתי היא גילתה התענינות רבה בסיפור הילדות שלי מחוץ לבית הורי.

איילת: נהנתי מאוד לעבוד עם סבתא ולכתוב איתה את הסיפור ולהכיר יותר את עברה. מאוד נהנתי מתכנית הקשר הרב דורי.