מאגר סיפורי מורשת

שמי  ציפורה וינברג ואני סבתא של רבקי.

נולדתי בישראל, בעיר בני ברק  בשנת 1956 להוריי משפחת פיק, הוריי, שעלו לארץ ישראל מפולין, היו ניצולי שואה. גדלתי יחד עם שני אחים ואחות.

ילדותי הייתה ילדות שמחה ובריאה ב"ה, בשונה בהרבה מחברותיי, שסבלו את תרעומות השואה הנוראה, שנשאו ההורים, ניצולי שואה, עד יום מותם.

גדלתי בעיר בני ברק, כשהייתי בכיתה ז' פרצה מלחמת ששת הימים, שזכורה לי היטב בזכות הנסים הגדולים שהיו.

נישאתי בשנת 1975 לסבא תושב העיר בני ברק. שנתיים יפות חיינו בעיר הקודש הצפונית, צפת וחזרנו לעיר הולדתנו, שם אנחנו מתגוררים עד היום הזה, ברוך השם. פה נולדו ארבעת ילדינו.

 אני וסבא

מגיל צעיר מאד הייתה לי חדוות יצירה אותה ניתבתי לאפיקים רבים ומגוונים. בכל יצירה  שיצרתי ועשיתי, הוריי התפארו וגרמתי להם אושר רב. כשגדלתי ובחרתי במקצוע ההוראה כמחנכת וכמקצועית שילבתי את היצירתיות להכרת התלמידות לעומק ושיפור תדמיתן גם בעיני עצמן.

"היצירתיות לשרות החינוך" זה נושא עבודת  ה-B.A.  שלי. ליצירה ולאומנות כוח רב וסיפוק אישי גדול. יש בה את היכולת לבנות מסילות ולהשפיע השפעה חיובית על נפש האדם.

רבקי נכדתי היקרה ירשה תכונה נפלאה זו. יש לה ידי זהב. היא מרבה לצייר. ציור כידוע הוא ראי הנפש. רבקי מאד מאד אוהבת את הביטוי האישי בכל ציור והופכת אותו ליצירה בעלת ביטוי רב. מתחברת ליצירה שמולה כאיבר מגוף.

עם פרישתי מהמערכת הבית ספרית, פרצתי דרך בעשיה נוספת, עיצוב ויצור בגדי הנקה לנשים אחרי לידה, שתרגשנה  מכובדות. בגדים אלו הפכו לבגדי חובה בתרמיל הלידה.

המסר שלי לרבקי ולכולם

זהי את כישוריך המיוחדים, שקיבלת מבורא עולם במתנה, השקיעי ופתחי אותם. הם יביאו לך סיפוק ושמחה, תרומה גדולה לעצמך ולסובבים אותך.

הזוית האישית

סבתא ציפורה: המסר שלי לרבקי ולכולם. זהי את כישוריך המיוחדים, שקבלת מבורא עולם במתנה, השקיעי ופתחי אותם. הם יביאו לך סיפוק ושמחה, תרומה גדולה לעצמך ולסובבים אותך.