מאגר סיפורי מורשת

שמי סימה, נולדתי בבית חולים השרון בפתח תקווה, גדלתי בפתח תקווה בשכונת עמישב יחד עם המשפחה של אבי ושל אמי שעלו מאירן. אני הבת האמצעית בין שני בנים, הגדול בנצי והקטן מנחם.

כשהייתי קטנה אבא שלי היה מחזיר אותי מהגן על האופניים וזו הייתה חוויה כיפית שזכורה לי מאבי. אחד החפצים המשמעותיים עבורי זו צלוחית הקידוש של היין מבית אבי ששמו חרוט עליה ואני שומרת אותו עד היום.

צלוחית הקידוש מבית אבא

בתור ילדה זכורים לי החגים אשר חגגנו בבית סבי וסבתי עם כל המשפחה המורחבת, כולל דודים ודודנים. בשנים הראשונות חגגנו בישיבה על שטיחים כנהוג באירן. בשמחות, למשל חתונה, יום לפני החתונה כל הנשים היו מתכנסות עם הכלה וחוגגות לה (קוראים לזה "בנד"). זו הייתה פעם ראשונה לכלה שמורידים לה שיער מהפנים ומהגבות, הנשים היו משמחות ורוקדות עם הכלה.

לאימא שלי היה חשוב שנאכל יחד ארוחת ערב סביב שולחן האוכל. לכל אחד מהילדים היה תפקיד. אחד ערך את השולחן, השני פינה את הכלים לאחר הארוחה והשלישי שטף כלים. אימא שלי הייתה המבשלת.

סבתא בילדותה

הייתה לנו חצר גדולה בבית ושיחקתי עם הרבה חברים בשטחים הפתוחים ובשדות. שיחקנו בחבל, קלאס, גומי, תופסת, חמש אבנים, מחניים וגוגואים. למדתי בבית הספר ממלכתי-דתי שקראו לו "מורשה" במשך שמונה שנים. היו לנו כיתות מופרדות: כיתת בנים וכיתת בנות. למדנו מהשעה 8 בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, היה לנו חדר אוכל וגם אכלנו שם צהריים, כשלתלמידים היו תורניות. התפקיד שלנו היה להגיש את האוכל ואחר כך גם ניקינו את המטבח. כשהייתי נערה, היינו כל החברים מתכוננים לערב שבועות, עושים קניות של מזון ממתקים ושתייה ויושבים כל הלילה, עושים פעילויות חברה, אוכלים ושותים ביחד עד אור הבוקר.

בתיכון למדתי במגמת אופנה במשך ארבע שנים: למדתי לגזור, מודלים, לתפור ולשרטט את הבגדים, בנוסף למדנו גם מקצועות רגילים כמו: מתמטיקה אנגלית לשון וכו'. כשהייתי בתיכון התנדבתי למשמר האזרחי (היום זה נקרא משטרה קהילתית), והייתי בתנועת נוער העובד והלומד, במסגרת התנועה היינו הולכים בחול המועד סוכות לצעדת ירושלים.

סבתא בצבא

התגייסתי לצבא בשנת 1978 לחיל האוויר, שירתי בתל נוף באגף המנועיה (זה המנועים של המטוסים) כפקידה טכנית. אהבתי מאוד את השירות בצבא, זה מאוד העלה לי את הביטחון העצמי שלי והכרתי המון חברים מהמון מקומות בארץ, ונורא הצטערתי שעזבתי את הצבא.

סבתא בעת השירות הצבאי

החיים אחרי הצבא

כשהשתחררתי מהצבא חיפשתי עבודה כי הייתי צריכה לעזור בפרנסת הבית, ושלחו אותי ללשכה לחיילים משוחררים, ומהלשכה שלחו אותי למשרד האוצר למלא מקום. נשארתי שם שבע שנים לעבוד, ותוך כדי למדתי עיתונאות ויחסי ציבור. כיום אני עובדת מעל 30 שנה ברשות המיסים.

לאחר הצבא הכרתי את אלי ולאחר שמונה חודשי חברות התחתנו. השנה אנחנו חוגגים 40 שנות נישואין. נולדו לנו שלושה ילדים: שירן (אימא של הילה הנכדה המתעדת), ליהי ובן.

יום נישואינו

הזוית האישית

הילה: שמחתי לשמוע על ילדותה של סבתא שלי ולמדתי המון. אני וסבתא מספרות הכל אחת לשנייה ככה שהכל היה פתוח וכיפי. שמחתי בעיקר לעשות את התיעוד הזה איתה, הייתה לי חוויה כיפית ומהנה.

סבתא סימה: שמחתי על הזכות שנתנה לי הילה נכדתי האהובה לשתף אותה בזכרונות הילדות שלי ולהעביר לה חלק מהחוויות שעברתי ועל הערכים בתקופה שבה הייתי ילדה. היה לנו זמן איכות ואני מודה על זה.