מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא יוחנה ידעה לשיר ולנגן במנדולינה

סבתא אסתר והנכדה דניאל
אסתר כחיילת
עליית משפחתי מקורפו לישראל, הורי לחמו על הקמת המדינה, ילדותי

סבא פרץ נולד בעיר קורפו ביוון, זו עיר נמל מאד יפה שהיום היא אתר תיירות. אבא שלו, יצחק ישראל, עבד בייצור סבונים ושיווקם. לסבא פרץ היו עוד 5 אחים ואחיות. אמא של סבא פרץ, אסתר ישראל, הייתה מיילדת. לצערנו הרב לא נשארו לנו תמונות כי הנאצים השמידו את העיר והמשפחה הובלה למחנות השמדה. היחיד שניצל מהתופת הוא סבא פרץ, שעלה לארץ בשנת 1945.                   

את חגי ישראל חגגנו בגן או בבית הספר בטקסים. בפורים היינו מתחפשים ומשתתפים בתחרות תחפושות, לפעמים זכינו, אני ואחי, במקום הראשון. בחג שבועות היינו מכינים טנא וזר לראש ובחנוכה חגגנו עם נרות וסופגניות והזכרנו את נס חנוכה (כד השמן שהספיק לשמונה ימים) וכמובן את פסח וכל חגי ישראל חגגנו גם בבית בדביקות.
את תחפושת הפורים שלי אמי תפרה לילה שלם, מכותונת. בתקופה ההיא לא היה ניתן לקנות תחפושות ואנשים היו מאלתרים מכל מני בדים, למשל אבן החן שבתרבוש שלי עשויה ממחזיר אור של אופניים והשם מצויר מפיח של סיר ואת הסכין של אחי אבי עשה בעבודת נגרות. אמי שהיתה מכינה לנו את הזר לראש היתה קוטפת את הפרחים מהגינה הציבורית ולפעמים היו נשארים עליהם חרקים והיינו מתגרדים עד שהיינו מבינים שזה מהזר. את הטנא היינו מכנים מקופסת נעלים עטופה בנייר יפה וידית עשויה מתחת חוט חשמל עטופה גם בנייר. היינו מרפדים את הטנא בעלים ומניחים בפנים את מיטב את הפרות והירקות. ההתרגשות היתה גדולה וגם נהנינו מהחגים מההכנות.
 
תמונה 1
                                  
סבא רבא עלה ארצה בשנת 1945, באנייה "כצנלסון". אחרי שעבר את השואה גיסו אותו לפלמ"ח והוא נחשב לחייל לדוגמא. כשהקימו את צבא הגנה לישראל סבא נלחם במלחמת השחרור, ויחד איתו סבתא לאורך כל הדרך.
 
תמונה 2
תמונה 3
 
סבתא שלי היקרה, שקראו לה אסתר יוחנה, היתה ידועה בקולה היפה וניגנה במנדולינה.
כשהנאצים נכנסו ליוון והתקרבו לעיר פטרה, כל המשפחה ברחה. סבא וסבתא וחמשת הילדים ברחו להרים ובזכות זה שהיה להם כסף הם שיחדו את הכפריים והם בתמורה דאגו להסתירם, ולספק להם מזון ותמורת הכסף לא ילשינו לגרמנים. בזכות זה הם ניצלו.
בסוף המלחמה הם חזרו לעיר פטרה. הבית היה ממוקם כמו שהוא, לא היה חסר דבר ואותו דבר לגבי החנות. לצערי הרב סבתי נפטרה ממחלה קשה אחרי זמן קצר ואמי נשארה יתומה בגיל 12. בשנת 1945 היא עלתה ארצה עם עליית הנוער כשהיתה נערה בת 14.
בשעות אחר הצהריים היינו מאזינים לתכניות רדיו על הטבע, שירים וסיפורים. היינו קוראים המון, בערך ספר ביום. הייתה ספריה מאוד יפה שנראתה לי כמו ארמון, אולם ענק שהיה מלא ספרים מהרצפה עד התקרה. היו עולים על סולם בכדי להוריד ספר שהיה גבוה והספר האהוב עלי ביותר בתור ילדה היה "הרוזן ממונטה כריסטו".
 
בשעות אחר הצהריים היינו יוצאים מחוץ לבית ומשחקים עם כל ילדי השכונה במחבואים, תופסת, קפיצה בחבל, חמש אבנים וחמור ארוך או סתם יושבים במעגל ומספרים בדיחות. כאשר גדלתי ויכולתי ללכת תנועת הנוער.  בימי הקיץ החמים היינו נועלים סנדלים תנ"כיות, אז לא היו מותגים וכולם נעלו אותם סנדלים.
בחורף נעלנו נעליים גבוהות בלי יוצא מן הכלל. בחופש הגדול התאספנו כולנו מתחת לפנס, לא היו הרבה פנסים ברחובות והיינו מספרים בדיחות וכל מני סיפורים. בהמשך הצטרפתי לתנועת נוער מכבי, היו לנו פעילויות כמו קבלת שבת ויצאנו לטיולים של יומיים שם היינו מקימים מחנה אוהלים. 
לסרטון המלא ניתן ללחוץ כאן
תמונה 4
תשע"ה 2015

מילון

עליית נוער
עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.

טנא
סל העשוי מענפים והמשמש לנשיאת תבואה.

ציטוטים

”אני שמחה שנולדו בנותיי שהקימו בית בישראל ונולדו להם ילדים מקסימים שי, דניאל, אדוה וטליה“

הקשר הרב דורי