סבתא חנה מורה ומחנכת
היי שמי חנה שריפט וזהו סיפור חיי:
אני לא אוהבת להגיד את גילי מכיוון שבשבילי זה סוד.
נולדתי בארץ בולגריה בעיר סיוויה היו לי שם חיים מאושרים כסף, דירות וחברים.
אני אוהבת לאכול בשר בגירי, וגם אוהבת להכין מרק ובשר.
אני אוהבת לשמוע הרצאות, לראות הצגות עם חברים טובים שלי.
אוהבת לקרוא ספרי היסטוריה, מתח, והרפתקאות.
התחביב שלי היה ללמד, ובעקבות חלומי אני מורה, ולימדתי את כיתות א'-ג'.
החפץ היקר ביותר שקיבלתי בירושה מאבי הוא שרשרת יקרה.
כשהכריזו על הקמת מדינת ישראל הייתי בביתי יחד עם כל משפחתי, כל המשפחה שמחה על הקמת המדינה.
אני לא אכלתי ולא שתיתי כמה ימים מכיוון שרציתי לשכנע את הורי לעלות לארץ, בסוף הורי השתכנעו ועלינו לארץ.
עליתי לארץ בגיל 12 בשנת 1949 עם כל משפחתי באונייה, העלייה הייתה עלייה מאורגנת עם רוב יהודי בולגריה.
ההפלגה הייתה ממש מיוחדת בשבילי, עברנו מארץ מסודרת ומפותחת לארץ שבתחילת דרכה.
כשעליתי לארץ, גרנו במעברות כולנו ביחד, והעבירו את כל הילדים, בלי רשות ההורים, לקיבוצים. אבל הורי עבדו במרץ רב והצליחו להחזיר אותי הביתה.
אבי בנה את מושב תלמי יחיאל, ובמלחמת יום כיפור אבי לא היה בבית מכיוון ששירת בצה"ל.
הזוית האישית
שחר, שחר זינו ואהרון – היה לנו ממש כיף להיות עם חנה מכיוון שהיא אישה ממש נחמדה
מילון
מעברהשמו את העולים החדשים, 4-5 משפחות יחדיו באוהלים.
ציטוטים
”יש לי ארץ חדשה שבונים והיא שלי“