מאגר סיפורי מורשת

מקור השם 

שמי צביה אטיאס .

נקראתי על שם אבא של אמא שלי שנקרא צבי. שם משפחתי שונה  לאחר נישואיי  ושם משפחתי הקודם היה שילדרר פירוש המילה בגרמנית צייד. שם חיבה נוסף שנכדיי קוראים לי כיום "סבתוש".

 

נולדתי בישראל בעיר חדרה בתאריך 30.9.1953.

מיקומי במשפחה  השלישית, הקטנה ביותר.

קיבלתי יחס מעט שונה מאחיי מאחר שיש בינינו הפרשי גיל גדולים, לכן קיבלתי מהמשפחה יחס מועדף.

יש לי אח ואחות. אחי בן 71 הבכור נולד ברוסיה נשוי עם שני ילדים, שמו יעקוב על שם אח של אמי.

אחותי בת 69 נולדה בגרמניה אלמנה עם שני ילדים, שמה רחל על שם אחות של אמי.

משפחתה של אמי, גניה, נספתה כולה בשואה.  

 

גדלתי בחדרה בשכונת גבעת אולגה בבית בן שני חדרים.היינו חמש נפשות בדירה.

אבי עבד בבניין ואמי עבדה בניקיון. 

אירוע מיוחד שאני זוכרת היה חגיגת הבת מצווה שלי שנחגגה בביתי עם חברותיי מהכיתה.

בילדותי אהבתי מאוד לקרוא ספרים.

אהבתי מאוד את חג ראש השנה אשר חגגנו בבית ואת סדר הברכות שנהגנו לברך.

איני זוכרת ממש שירי ילדות כי אימי נהגה לשיר לי בפולנית.

בילדותי נהגנו לשחק הרבה בחוץ משחקי חצר כמו קלאס, חמש אבנים, גומי והולה הופ.

כיום אני נשואה עם 3 ילדים שמם: רבקה (ריקי), שמוליק ואבי. אני גרה בחדרה, פנסיונרית של חברת בזק.

יש לי 5 נכדים שמותיהם: גאיה  ליהיא, נוגה, אלון ואמיתי. הנכדים שלי מבקרים אצלי המון. אנחנו מאוד קשורים אחד לשני והם כל חיי. אני גם זוכרת את תאריכי היום הולדת של ילדיי ונכדיי ואחד מהם 2.4.2007 תאריך זה הוא של נכדתי ליהיא אלימלך שעזרה לי בכתיבת הסיפור.

הסיפור שאני רוצה לשתף הוא מתקופת השואה.

סבתא רבתא של ליהיא ששמה היה גניה נולדה פולין בשנת 1920 בעיר "טומשוב מזובייצק|".

היו  לה 3 אחיות ואח. בשנת 1939 כשפרצה המלחמה הוריה הבריחו אותה ליערות עם חברות ושם התגלגלו ממקום למקום. הם עברו נהרות ותלאות רבות עד אשר הגיעו לאוקראינה. באוקראינה משפחה מקומית אספה אותה ונתנה לה בגדים ואוכל ובתמורה לזה עבדה אצלם.

אחרי המלחמה חזרה לכפר מולדתה וגילתה שהגרמנים שרפו את כל הכפר  וכל משפחתה נספתה .

כך התגלגלה ממדינה למדינה עד שבשנת 1949 עלתה לארץ ישראל. 

ובזכותה אני נולדתי וזכיתי להקים משפחה משלי.

 

 

טומשוב מזובייצקי

הגרמנים כבשו את טומשוב מזובייצקי ב-5 בספטמבר 1939. כבר ב-13 בספטמבר 1939 נעצרו כ-1,000 מתושבי העיר ובהם כ-300 יהודים. כ-90 גברים יהודים שנתפסו בראש השנה או ביום הכיפורים שולחו למחנה הריכוז בוכנוולד; רק 13 מהם שרדו עד סוף המלחמה. כמו כן החלו הגרמנים בחטיפת יהודים לעבודת כפייה. ליהודים הותר להימצא ברחובות העיר רק בין שמונה בבוקר לשתים-עשרה בצהריים. ב-16 באוקטובר 1939 שרפו הגרמנים את בית הכנסת הגדול, וב-7 וב-14 בנובמבר עלו באש עוד שני בתי כנסת.

תשע"ו 2016