מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאלה הרשקוביץ שם נעורים – אוסטפלד.

נולדתי ברומניה, בשנת 1953, בעיר בשם קימפולונג מולדובנסק, שהייתה בעבר אזור תחת כיבוש אוסטרו – הונגרי. במשפחתי, אני הילדה הקטנה ואחותי גדולה ממני ב- 6 שנים. גרנו בבית ענק, במבנה בצורת ח', כאשר בצלע אחת גרה משפחתי, בצד השני משפחת אחות אימי ובקטע נוסף היה בית מלאכה של סבי, שלימד ועבד בתחום המסגרות. בחצר, היו לנו מספר תרנגולות ופרה, ממנה קיבלתי מידי בוקר ספל חלב חם. לבית היה מרתף, בו איחסנו את תוצרת החלב שאבי ואימי הכינו, גבינות, יוגורטים וחמאה.

עליתי לארץ בגיל 9, בשנת 1962, לאחר שלמדתי שנתיים בבית הספר בעיר הולדתי. בבית הספר למדתי בשפה הרומנית ובבית דיברנו גרמנית. כאשר הגענו לארץ, אחותי התחילה ללמוד במסגרת עליית הנוער בתיכון נחלת יהודה, ראשון לציון. הורי ואני גרנו אצל בני דודים ביפו, כיוון שלא היה לנו עדיין מקום מגורים מסודר. הורי ניסו לחפש עבודה . אבי הכיר את תחום הדפוס וחיפש עבודה במקצוע. אמי חיפשה אף היא עבודה. תחום ההתמחות שלה היה אריגה,סריגה ותפירה.

למדתי בשנה הראשונה בארץ בכיתה ג', ואת השפה העברית למדתי מחברים ברחוב. למדתי בבית ספר "דב הוז" ואחרי צהריים, נהגתי מידי יום בקיץ ללכת לים, לחוף גבעת עליה.

בשנת 1963, עברנו לגור בבני-ברק, בשכונה של עולים חדשים. מרבית השכנים הגיעו מרומניה והונגריה, כך שהשפה המדוברת הייתה רומנית או הונגרית.

בבני-ברק, בבית הספר הראשון בו למדתי החליטו שאוכל לקפוץ לכיתה ה' כיוון שידעתי חשבון ברמה טובה מאוד ונדרשתי לעבור בחופשה מבחן בתורה- על ספר יהושע. נבחנתי ועליתי ישר לכיתה ה', אבל החלפתי בית ספר, מבית ספר דתי לבית ספר ממלכתי.

בשנת 1967, לקראת מלחמת ששת הימים, בתקופת ההמתנה, הכינו אותנו למצב חירום, למדנו להדביק את החלונות בבית ובבית הספר ולהאפיל אותם.

את בית הספר התיכון סיימתי בשנת 1971, במגמה ריאלית. היינו בסך הכול 7 תלמידים בכיתה.

התגייסתי לצבא, בשנת 1972.

רוב השירות שלי עבר בבסיס ההדרכה 12 שבצריפין. עברתי קורס מ"כיות, מד"סית וקצונה. שרתתי בבסיס כמפקדת מחלקות טירונות. סיימתי את השרות בדרגת סגן ושירתתי גם במילואים. השירות הצבאי היה עבורי גאווה גדולה, מאחר והייתי בין הבודדות מהשכונה שהתגייסו. גם אחותי שירתה בצבא בתקופת מלחמת ששת הימים. בתקופת מלחמת יום כיפור, הכנו משלוחים לחיילים שבחזית, ויצאנו לנחם משפחות שכולות. בסיום השירות הצבאי, הוצבתי אצל קצינת ח"ן ראשית, בקריה  שבתל אביב. עיקר העבודה היה איסוף ספרים מספריות ומנדבנים על מנת להעביר אותם לבתי חייל שהוכנו עבור חיילים בכל חלקי הארץ. לאחר השירות הצבאי התחלתי לעבוד בבנק, בתחומים שונים. עבדתי 40 שנה והיום אני בפנסיה. נהנית מחוגים, עוזרת מעט עם הנכדים, קוראת ספרים, סורגת, ונוסעת לטייל בעולם.

הזוית האישית

סבתא אריאלה: את איילי, נכדי הבכור, אני מכירה ומלווה ביום יום, כמעט כל יום. בשלושת החודשים האחרונים, תקופה שאיילי ביקש שאצטרף לתוכנית "הקשר הרב דורי", היתה עבורי חזרה לתקופת ילדותי, זיכרונות מבית הוריי, תקופה עליה כמעט לא יוצא לנו לספר. לדעתי, חייבים להוסיף  לדבר ולהעביר את חוויות הילדות שלנו לדור הבא.

אייל: מתחילת התכנית למדתי על סבתא שלי ומה היה בילדותה, למדתי עליה דברים חדשים. נהניתי לפגוש את סבתא בבית הספר מידי יום שלישי.